מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שורה 14: | שורה 14: | ||
::::::שלא תבין אותי לא נכון, אני לא צידדתי בשום צד איני מומחה בדבר כלל (אמנם יש לי מכר קרוב מאוד שעוסק בכך ומהמתנגדים לדבר, אבל לא בהכרח שאני עומד במקומו..). טענתי הייתה 1. כל זמן שעיקר ההתבססות היא על עובדות וסיפורים ולא על הוראות מפורשות אינך יכול לבוא בטענות למתנגדים. 2. הוספתי שרוב בני ישראל מניחים היום כשיטת הט"ז שמתווך בין שיטת הרמב"ם והרא"ש בעוד אדה"ז פוסק כהרמב"ם (ולא כהט"ז) ו'''מוסיף''' עליו, ומכך מובן מדוע לא רצה אותו אחד להניח תפילין שרוב הציבור אינו מניחם (דא"ג שמעתי מהרב זילברשטרום שראה מכתב של הרבי ששולל לכתוב שכל המניח תפילין הכתובות כהט"ז הרי הם תפילין פסולות לפי שרוב ישראל מניחים כהט"ז!!). 3. טענה זו דווקא שמעתי כמה פעמים מהמצדדים נגד, שהרבה מהמצדדים בעד הם עמי ארצים שמצטטים מכתבים שדנים בנוגע לפסק הלכתי. 4.כמדומני שפעמים רבות התייחס הרבי לכל דברי אדה"ז שהם כלליים לכל ישראל (5. אולי דווקא לפי הסבר זה מובן שהוא עניין הלכתי לכן טוען הרבי מצד אתריה דרב). 6. גם המתנגדים אינם חולקים על העובדה שרצונו של הרבי היא שיכתבו בכתב זה, הטענה היא רק - למיטב ידיעתי - האם במצב הקיים ההוראה היא אכן לכתוב בכתב זה. 7. והוא העיקר: כל הנ"ל אינו נפק"מ כי ברגע שישנו רב מאנ"ש הטוען טענה ומציינו להלכה עם נימוקים יש להביאו כי בודאי שאינו חולק על דעתו של הרבי ולזה הייתה כוונתי. (ובאמת הלוואי והיה יושב על מדוחה זו ת"ח ועורך כאן את כל טענות בעד ונגד והיה מועיל לציבור) מגי לנושא להיות מומלץ לא?!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:53, 25 באוגוסט 2016 (UTC) | ::::::שלא תבין אותי לא נכון, אני לא צידדתי בשום צד איני מומחה בדבר כלל (אמנם יש לי מכר קרוב מאוד שעוסק בכך ומהמתנגדים לדבר, אבל לא בהכרח שאני עומד במקומו..). טענתי הייתה 1. כל זמן שעיקר ההתבססות היא על עובדות וסיפורים ולא על הוראות מפורשות אינך יכול לבוא בטענות למתנגדים. 2. הוספתי שרוב בני ישראל מניחים היום כשיטת הט"ז שמתווך בין שיטת הרמב"ם והרא"ש בעוד אדה"ז פוסק כהרמב"ם (ולא כהט"ז) ו'''מוסיף''' עליו, ומכך מובן מדוע לא רצה אותו אחד להניח תפילין שרוב הציבור אינו מניחם (דא"ג שמעתי מהרב זילברשטרום שראה מכתב של הרבי ששולל לכתוב שכל המניח תפילין הכתובות כהט"ז הרי הם תפילין פסולות לפי שרוב ישראל מניחים כהט"ז!!). 3. טענה זו דווקא שמעתי כמה פעמים מהמצדדים נגד, שהרבה מהמצדדים בעד הם עמי ארצים שמצטטים מכתבים שדנים בנוגע לפסק הלכתי. 4.כמדומני שפעמים רבות התייחס הרבי לכל דברי אדה"ז שהם כלליים לכל ישראל (5. אולי דווקא לפי הסבר זה מובן שהוא עניין הלכתי לכן טוען הרבי מצד אתריה דרב). 6. גם המתנגדים אינם חולקים על העובדה שרצונו של הרבי היא שיכתבו בכתב זה, הטענה היא רק - למיטב ידיעתי - האם במצב הקיים ההוראה היא אכן לכתוב בכתב זה. 7. והוא העיקר: כל הנ"ל אינו נפק"מ כי ברגע שישנו רב מאנ"ש הטוען טענה ומציינו להלכה עם נימוקים יש להביאו כי בודאי שאינו חולק על דעתו של הרבי ולזה הייתה כוונתי. (ובאמת הלוואי והיה יושב על מדוחה זו ת"ח ועורך כאן את כל טענות בעד ונגד והיה מועיל לציבור) מגי לנושא להיות מומלץ לא?!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:53, 25 באוגוסט 2016 (UTC) | ||
:::::::א. לענ"ד המכתב המדובר הוא הוראה מפורשת, ומעשה רב חזק יותר מכל דבר אחר. ב. עדיין לא הבנתי מה שיטת הט"ז ומה אדמו"ר הזקן חולק ופוסק. אתה מוזמן להחכימני. ג. לא יודע אם זה עצוב או מצחיק, אבל יכול להיות רב מאוד גדול בעניני חושן משפט ויורה דעה, גאון עצום בהמון נושאים וענינים הלכתיים, אבל בלי לדעת את ההיסטוריה של כתב אדמו"ר הזקן וכתב האריז"ל ידבר שטויות ממש. ואכן, בכל ענין הכתב אין '''שום ענין הלכתי!''', כתב אדמו"ר הזקן כשר ומהודר לכל הדעות כמו כתב האריז"ל ואף יותר, ולכן מי שיש לו תעודת ידין ידין אין לו כח גדול יותר לפסוק בענין מאשר סופר סת"ם פשוט (אלא שאכן יש לו סייעתא דשמיא כשרוצה לכוון לאמיתתה של תורה כאשר מגיעים לשאול אותו דין). ד. אני חוזר שוב שבכל האמור לעיל לא מצאתי שום הסבר לתמיהות והשאלות דלעיל, ולכן אני עדיין מרשה לעצמי לעמוד על שלי בנוגע לדעתי על המתנגדים לכתב זה. ה. בנוגע לטענה של 'תלמיד חכם' שיערוך את הטענות, אני שוב חוזר ומסביר שזה לא נוגע לידיעות עמוקות בהלכה, היות והשאלה היא בכלל לא האם הכתב כשר או לא (הוא כן), אלא האם אפשר להסביר את דברי הרבי בצורה עקומה או לא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:59, 26 באוגוסט 2016 (UTC) | :::::::א. לענ"ד המכתב המדובר הוא הוראה מפורשת, ומעשה רב חזק יותר מכל דבר אחר. ב. עדיין לא הבנתי מה שיטת הט"ז ומה אדמו"ר הזקן חולק ופוסק. אתה מוזמן להחכימני. ג. לא יודע אם זה עצוב או מצחיק, אבל יכול להיות רב מאוד גדול בעניני חושן משפט ויורה דעה, גאון עצום בהמון נושאים וענינים הלכתיים, אבל בלי לדעת את ההיסטוריה של כתב אדמו"ר הזקן וכתב האריז"ל ידבר שטויות ממש. ואכן, בכל ענין הכתב אין '''שום ענין הלכתי!''', כתב אדמו"ר הזקן כשר ומהודר לכל הדעות כמו כתב האריז"ל ואף יותר, ולכן מי שיש לו תעודת ידין ידין אין לו כח גדול יותר לפסוק בענין מאשר סופר סת"ם פשוט (אלא שאכן יש לו סייעתא דשמיא כשרוצה לכוון לאמיתתה של תורה כאשר מגיעים לשאול אותו דין). ד. אני חוזר שוב שבכל האמור לעיל לא מצאתי שום הסבר לתמיהות והשאלות דלעיל, ולכן אני עדיין מרשה לעצמי לעמוד על שלי בנוגע לדעתי על המתנגדים לכתב זה. ה. בנוגע לטענה של 'תלמיד חכם' שיערוך את הטענות, אני שוב חוזר ומסביר שזה לא נוגע לידיעות עמוקות בהלכה, היות והשאלה היא בכלל לא האם הכתב כשר או לא (הוא כן), אלא האם אפשר להסביר את דברי הרבי בצורה עקומה או לא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:59, 26 באוגוסט 2016 (UTC) | ||
::::::::איני בקיא ממש במחלוקת אולם באופן כללי (ומהזכרון בלבד) הרמב"ם סובר שפרשה פתוחה תמיד מתחלת בתחילת השורה וסתומה באמצע השורה גם כשיש מעבר בין השורות אפשר בנקל לעשות פרשה סתומה ופתוחה, לעומתו הרא"ש סובר שבמעבר בין שורות יש להשאיר שורה ריקה לסתומה (? - איני זוכר בבירור) בפרשיות התורה בשנים האחרונות סידר הסופר (המפורסם) מנחם דוידוביץ את כל התורה שיתאימו לפי ב' השיטות, בתפילין שכל פרשה היא בעמוד בפ"ע הבעיה במקומה. הט"ז המציא רעיון שישאירו רווח בין הפרשיות של ט אותיות בלבד חלקו למטה בסוף פרשת "שמע" וחלקו השני לפני "והיה אם שמוע", ולדעתו הרי זה לכו"ע. אדה"ז חולק בטענה שבזה אולי אינו כלל פרשה. ופוסק כמו הרמב"ם, (וכמדומני שמוסיף להשאיר רווח של 9 אותיות גדולת אשר אשר אשר ולא של ו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:43, 26 באוגוסט 2016 (UTC) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||