תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

קווה קיווינו / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אדם בקום / א-ל מלך<ref>בהקלטות מתפילת הרבי ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת", כנדפס בסידורי תהלת ה' הישנים, ולא "כהודעת", כנדפס בכל מקום במחזור השלם וב'סליחות - מנהג חב"ד'. וראה ב'לוח השבוע' בגיליון תרמ"ט הערה 12.</ref>, ויעבור / כי עמך / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אתה הא-ל / א-ל מלך, ויעבור / במתי מספר<ref>פיוט מסוג 'פזמון'. במראות-קודש מתענית אסתר [[תשמ"ח]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון גם בין כל בית ובית.</ref> / א-ל מלך, ויעבור / זכור רחמיך<ref>סידור תהילת ה' עמ' 347. בהוצאת קה"ת אה"ק שלהי [[תשס"ב]] עמ' 406. וצ"ל 'פקדנו בישועתך', ללא וא"ו, כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.</ref> / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו<ref>פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל, ואחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.</ref> / (הרשענו ופשענו)<ref>מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו...", כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה. י"א שהרבי דילג גם "הרשענו ופשענו". הערה: בסליחות עשרב בטבת תשכ"ה, שומעים בקלטת איך שהרבי אומר הרשענו. </ref> / משיח צדקך / א-ל רחום שמך<ref>הרבי כשעבר לפני התיבה אמר "למען אמיתָך... בריתָך" וכו' עד גמירא, כמו בניקוד הנדפס בסידור ב'הושענא' ליום הראשון.</ref> / עננו ה' עננו<ref>"רך לרצות" - ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמ' קסג מסיק שהעיקר לנקד "לִרְצות", ויש לברר איך נהג הרבי כש"ץ.</ref> / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני<ref>במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז).</ref> / 'אבינו מלכנו' הארוך<ref>במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). אין מנהגנו לומר חלק מ'אבינו מלכנו' פסוק בפסוק קהל וחזן, אלא אומרים כולו יחדיו מתחילה ועד סוף ('אוצר' אלול-תשרי עמ' קב). בסידורי תורה-אור ותהילת-ה', והחל משנת [[תשמ"ט]] גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וזאת על פי לוח התיקון לסידור [[תורה אור]] (נ. י. תש"א) - 'אוצר' שם עמ' קא.</ref>, ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר'<ref>ספר-המנהגים עמ' 45.</ref>] / ואנחנו לא נדע / חצי קדיש.