12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה "
מ (החלפת טקסט – "אייר " ב־"אייר ") |
מ (החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה ") |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ביום שלישי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בשעה המיועדת אל [[בית הכנסת]] בו נערך הויכוח, וכאשר נכנס אמר את הפסוק "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך", וכאשר אמר פסוק זה נפל פחד ויראה על כל הנוכחים. לאחר מכן המשיך [[אדמו"ר הזקן]] אל עבר המקום המיועד לו ובסמיכות אליו התיישב ואמר את פרק קל"ד בספר תהילים, ורק לאחר מכן התיישב על מקומו. | ביום שלישי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בשעה המיועדת אל [[בית הכנסת]] בו נערך הויכוח, וכאשר נכנס אמר את הפסוק "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך", וכאשר אמר פסוק זה נפל פחד ויראה על כל הנוכחים. לאחר מכן המשיך [[אדמו"ר הזקן]] אל עבר המקום המיועד לו ובסמיכות אליו התיישב ואמר את פרק קל"ד בספר תהילים, ורק לאחר מכן התיישב על מקומו. | ||
על פי דרישת המתנגדים שאינם מוכנים לשמוע את דברי מנהיג החסידים עד שיווכחו שהוא בעל נגלה ויודע ללמוד כדבעי, החלו הם להתקיף את [[אדמו"ר הזקן]] בשאלות וקושיות, ו[[אדמו"ר הזקן]] השיב על כל השאלות במתק שפתיים, באופן כזה שהיה מובן הן לגאונים הגדולים והן לפשוטי העם, ובתוך הדברים שילב מתוך הזכרון ציטוטים מדוייקים מדברי הגמרא והמפרשים ומדברי השולחן ערוך ונושאי כליו באופן שהדהים את כל השומעים. | על פי דרישת המתנגדים שאינם מוכנים לשמוע את דברי מנהיג החסידים עד שיווכחו שהוא בעל [[נגלה]] ויודע ללמוד כדבעי, החלו הם להתקיף את [[אדמו"ר הזקן]] בשאלות וקושיות, ו[[אדמו"ר הזקן]] השיב על כל השאלות במתק שפתיים, באופן כזה שהיה מובן הן לגאונים הגדולים והן לפשוטי העם, ובתוך הדברים שילב מתוך הזכרון ציטוטים מדוייקים מדברי הגמרא והמפרשים ומדברי השולחן ערוך ונושאי כליו באופן שהדהים את כל השומעים. | ||
לאחר כשמונה שעות בהן עמד [[אדמו"ר הזקן]] בבחינה שערכו לו, החל [[אדמו"ר הזקן]] להרצות את שאלותיו בגמרא בפני הגאונים, אלא שהם לא ידעו להשיב לו על שאלותיו, וכאשר ראו חברי בית הדין כי גדולי המתנגדים לא יודעים מה לענות, החליטו לעצור את הויכוח ולהכריז שההמשך ידחה ליום המחרת. | לאחר כשמונה שעות בהן עמד [[אדמו"ר הזקן]] בבחינה שערכו לו, החל [[אדמו"ר הזקן]] להרצות את שאלותיו בגמרא בפני הגאונים, אלא שהם לא ידעו להשיב לו על שאלותיו, וכאשר ראו חברי בית הדין כי גדולי המתנגדים לא יודעים מה לענות, החליטו לעצור את הויכוח ולהכריז שההמשך ידחה ליום המחרת. | ||