12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן "
מ (החלפת טקסט – " מנחה " ב־" מנחה ") |
מ (החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה{{הערה|1=באה"ט סת"ל סק"א}}, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות{{הערה|1=ספר המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סוף סימן תל) | שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה{{הערה|1=באה"ט סת"ל סק"א}}, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות{{הערה|1=ספר המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סוף סימן תל) | ||
ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכה"ג)}}. | ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' [[ניסן]] תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכה"ג)}}. | ||
בשבת הגדול אחר [[מנחה]] אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת ה[[גאולה]] והנסים {{הערה|1=שו"ע ס"ס ת"ל}} וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל). | בשבת הגדול אחר [[מנחה]] אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת ה[[גאולה]] והנסים {{הערה|1=שו"ע ס"ס ת"ל}} וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל). | ||