7,240
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תהילים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהילים]] | [[קובץ:תהילים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהילים]] | ||
'''תהילים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]]. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | '''תהילים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | ||
[[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | [[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בלוח [[היום יום]] מובא: | בלוח [[היום יום]] מובא: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל.. ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות.. עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.|מקור=[[תבנית:היום יום/א' שבט| היום יום א' שבט]]}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל.. ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות.. עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.|מקור=[[תבנית:היום יום/א' שבט| היום יום א' שבט]]}} | ||
===בימים שאין אומרים תחנון=== | |||
בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהילים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים{{הערה|תקנה זו היא 'מיום א' [[ב' ניסן]] [[תש"ד]] - נדפס בתחילת [[תהילים אהל יוסף יצחק]].}}. | |||
===מזמור אישי=== | ===מזמור אישי=== | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו<ref>אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ׳ תכה</ref>.מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, וע"י זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות<ref>ס׳ המאמרים תרצ"ז, עמי 310</ref>. | אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו<ref>אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ׳ תכה</ref>.מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, וע"י זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות<ref>ס׳ המאמרים תרצ"ז, עמי 310</ref>. | ||
==חברת התהילים העולמית== | ==חברת התהילים העולמית== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חברת תהלים העולמית]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חברת תהלים העולמית]]}} | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר תהילים בדביקות ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נידחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)". | מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר תהילים בדביקות ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נידחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)". | ||
החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהילים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[טעמים]] של ספר תהילים{{הערה|http://nichoach.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_19.html}}. | החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהילים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[טעמים]] של ספר תהילים{{הערה|1=[http://nichoach.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_19.html]}}. | ||
== מזמור כ"ג == | == מזמור כ"ג == | ||