39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "ראו עוד" ב־"ראו גם") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
===לימוד [[דא"ח]] והלכה=== | ===לימוד [[דא"ח]] והלכה=== | ||
אדמו"ר הריי"צ היה מצווה להתוקע, ללמוד בימי ראש השנה בבוקר את המאמר "להבין ענין תקיעת שופר", אשר בסידור שעם דא"ח<ref>[[ספר המנהגים]]. ושם: הטעם יש לומר בפשיטות, מפני שבדרוש הזה מבוארות כוונות התקיעות. ומובן מעצמו שזהו בנוסף על חיוב ידיעת הלכות תקיעת שופר כמבואר בפוסקים.</ref>. | |||
==ההכנה== | ==ההכנה== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש<ref>[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].</ref>. | אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש<ref>[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].</ref>. | ||
ב[[סעודת ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל"א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, ל[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון]] שהיו [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו | ב[[סעודת ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל"א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, ל[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון]] שהיו [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו אדמו"ר הריי"צ מנגנים קודם [[תקיעת שופר]]<ref>[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קעה.</ref>. | ||
===אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
====אצל [[הרבי]]==== | ====אצל [[הרבי]]==== | ||
בראש השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר כך שם את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח".. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה עדיין אמר "למנצח" כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר כך אמר את הפסוקים, גם כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ"ק | בראש השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר כך שם את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח".. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה עדיין אמר "למנצח" כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר כך אמר את הפסוקים, גם כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ"ק אדמו"ר הריי"צ היה אומר<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל' 491, עמ' 70.</ref>. | ||
==פסוקי קר"ע שט"ן== | ==פסוקי קר"ע שט"ן== | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
אמירת הפסוקים שלפני התקיעות ושלאחר התקיעות אצל [[הרש"ב]] היו בניגון מיוחד. בפסוק "קולי שמעה" היה אומר: "כחסדך ה'", ומפסיק, ואחר כך ממשיך "כמשפטיך חייני".. פעם אחת קרה שבפסוק "ערוב עבדך" וגו', אחרי המלים "ערוב עבדך לטוב" אמר: "איי געוואלד - אל יעשקוני זדים"<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 28.</ref>. | אמירת הפסוקים שלפני התקיעות ושלאחר התקיעות אצל [[הרש"ב]] היו בניגון מיוחד. בפסוק "קולי שמעה" היה אומר: "כחסדך ה'", ומפסיק, ואחר כך ממשיך "כמשפטיך חייני".. פעם אחת קרה שבפסוק "ערוב עבדך" וגו', אחרי המלים "ערוב עבדך לטוב" אמר: "איי געוואלד - אל יעשקוני זדים"<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 28.</ref>. | ||
בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר | בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר אדמו"ר הריי"צ את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק "מן המיצר" במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרה"ח [[יחזקאל פייגין]], [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.</ref>. | ||
בפסוקים שקודם תקיעת שופר, במלים "ענני במרחב" היה אדמו"ר אומר 'בַּמרחָב'' בבי"ת דגושה ובחי"ת קמוצה{{הערת שוליים|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי"ת רפויה והחי"ת פתוחה כך גם מובא בספר המאמרים [[תרצ"ז]], עמ' 153: {{ציטוטון|תיבת 'מרחב' האמורה בפסוק זה, לפי ספרי הדקדוק היא מנוקדת בָּמרחב, ועל פי [[הקבלה]] המקובלת צריכים לומר בַּמרחב.}}}} | בפסוקים שקודם תקיעת שופר, במלים "ענני במרחב" היה אדמו"ר אומר 'בַּמרחָב'' בבי"ת דגושה ובחי"ת קמוצה{{הערת שוליים|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי"ת רפויה והחי"ת פתוחה כך גם מובא בספר המאמרים [[תרצ"ז]], עמ' 153: {{ציטוטון|תיבת 'מרחב' האמורה בפסוק זה, לפי ספרי הדקדוק היא מנוקדת בָּמרחב, ועל פי [[הקבלה]] המקובלת צריכים לומר בַּמרחב.}}}} | ||