39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "חדרים " ב־"חדרים ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אקסלרוד]] | [[קובץ:משה אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אקסלרוד]] | ||
הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שב[[רוסיה]] הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]". | הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שב[[רוסיה]] הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]". אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את [[רוסיה]]". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין". | כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין". | ||
באגרות מהתקופה ההיא, מבקש | באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו"ר הריי"צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ"ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד נגלה וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם. | ||
===פעולותיו ביהדות ברוסיה=== | ===פעולותיו ביהדות ברוסיה=== | ||
באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור. | באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור. | ||
בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית | בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרה"ת [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת. | ||
בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הג.פ.או. והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות. | בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הג.פ.או. והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בד בבד עם פעולות אלו היתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו. | בד בבד עם פעולות אלו היתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו. | ||
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד" (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לכ"ק אדמו"ר הריי"צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה. | |||
במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה הרבה מאמץ להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה לארץ ישראל. | במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה הרבה מאמץ להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה לארץ ישראל. | ||