770 - מרכז חב"ד העולמי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ")
שורה 8: שורה 8:
[[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[הושענא רבא]] [[ה'תשע"ד]]]]
[[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[הושענא רבא]] [[ה'תשע"ד]]]]
ביום [[ט' באדר]] [[ת"ש]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
ביום [[ט' באדר]] [[ת"ש]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].


מספר ימים לאחר הרכישה הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".
מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".


ביום [[י"ט באלול]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".
ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".


ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש [[חודש סיון]] תש"י].}}.
ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש [[חודש סיון]] תש"י].}}.
שורה 48: שורה 48:
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.


מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את [[אדמו"ר הריי"צ]] בחדר.
מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]]), השתמש בחדר זה אדמו"ר הריי"צ לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.


חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.


==קומה שניה==
==קומה שניה==
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של [[הרבי הריי"צ]] (מתש"י עד [[תשל"א]] היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של [[הרבי הריי"צ]] (מתש"י עד [[תשל"א]] היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השניה]]
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה]]
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותי, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' בשבט]] [[תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותי, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' בשבט]] [[תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.


נכון לשנת [[תשע"ג]] הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].
נכון לשנת [[תשע"ג]] הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].
39,916

עריכות