עשרה בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף

עשרה בטבת (עריכה)

גרסה מ־23:41, 14 באוגוסט 2016

נוספו 389 בתים , 14 באוגוסט 2016

הועבר

חזותיקוד ויקי

קרייזי אבאוט משיח

מעלי קבצים, highauser

8,632

עריכות

@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 '''צדקה:''' בימי התעניות נוהגים לתת לצדקה לפני [[תפילת מנחה]] 'אגרא דתעניתא', ויש נותנים לפי עלות הסעודות שהיו אוכלים היום{{הערה|1=. והטעם, כדאיתא בספרים [מטה-משה סימן תשנ"ו, אליה רבה סימן תקס"ו ס"ק ב] שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו יום אכן יעלה לקדושה ממש - 'שערי המועדים' אדר, עמ' קמה.}}
-=== [[תפילת מנחה]] ===
+=== תפילת מנחה ===
 "בשעה מאוחרת"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה (מלקוטי-דיבורים כרך א עמ' 216. ושם: "לא אחרי השקיעה, אלא בשעות המאוחרות, למשל בשעה 8 בשבעה-עשר בתמוז ובשעה 7 בתשעה באב" והוא לערך עד כחצי שעה לפני השקיעה שם). וזאת על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל [[מנחה]] רק "סמוך לשקיעת החמה".}} סדרה: וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כב[[שחרית]] לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח), ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש, תפילת שמונה-עשרה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד.}}
@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 תחנון, 'אבינו מלכנו', קדיש תתקבל, עלינו, קדיש יתום, אל תירא, אך צדיקים.
-כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי-אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" - הרי "מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה"{{הערה|1=לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ (וחבל שככל הידוע טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה במראות-קודש מדברי הרבי במקום שאפשר)}}.
+הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי-אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" - הרי "מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה"{{הערה|1=לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ (וחבל שככל הידוע טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה במראות-קודש מדברי הרבי במקום שאפשר)}}.
 תפילת ערבית: אם קשה לציבור להמתין{{הערה|1=כמובן, אין לאחר [[תפילת ערבית]] משך-זמן לאחר צה"כ, שהרי תמיד יש כאלה שקשה עליהם התענית, ואכן במוצאי תעניות התפלל הרבי [[ערבית]] די מוקדם. אך מאידך אין להקדים ללא צורך, וראה במטה-אפרים סימן תר"ב סכ"ט.}} יש להתחיל [[ערבית]] כך, שיגיעו בשעה זו לקריאת-שמע, ולפחות - שיסיימו בשעה זו תפילת ערבית, ויקראו אז קריאת-שמע בזמנה.
+==בחסידות==
+[[הרבי]] מבאר{{הערת שוליים|דבר מלכות עשרה בטבת ושבת [[פרשת ויחי]] [[תנש"א]].}} שמהותו של יום זה היא התחלת בניית [[בית המקדש השלישי]] ב[[גאולה]] העתידה. כמרומז בנבואת יחזקאל על יום זה ב"קיר ברזל", הרומז ל[[ברזל]] ממנו יבנה המקדש השלישי.
 ==קישורים חיצוניים==