7,240
עריכות
←גיחון: הרחבה
מ (החלפת טקסט – "גילוי אלוקות " ב־"גילוי אלוקות ") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←גיחון: הרחבה) |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
שמו 'גיחון' הוא על שם "שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו{{הערה|[[פרשת משפטים]] כא, כח.}} 'כי יגח', שמנגח והולך והומה{{הערה|רש"י.}}. | שמו 'גיחון' הוא על שם "שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו{{הערה|[[פרשת משפטים]] כא, כח.}} 'כי יגח', שמנגח והולך והומה{{הערה|רש"י.}}. | ||
לטענת האבן עזרא, הנהר היה על יד ירושלים, ו[[חזקיהו המלך]] סתמו{{הערה|ראה מלכים-א א, לג. דברי הימים-ב לב, ל.}}. אולם הרד"ק כותב שהנהר הזה נמשך לצד דרום של גן עדן וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית{{הערה|לכאורה זהו חיזוק לשיטה שהודו וכוש הם מדינות סמוכות זו לזו - ראה [[מגילת אסתר]] בתחילתה ובמפרשים שם.}}, ומשם נכנס לים סרנדיב שהוא הים הגדול הדרומי (ים זה נמצא על יד הודו, ולכאורה הכוונה היא לאוקיינוס ההודי. האי [[סרי לנקה]] (השוכן על יד הודו) היה נקרא בעבר גם בשם 'סרנדיב'), כמו שכתבו חכמי המחקר. ואחר שאמר בשני נהרות האלה הסובב, נראה כי לא נמשך אחד מהם מפאתו לשאר הפאות אלא הארץ ההיא סובב, ונקרא 'גיחון' מכיוון שהוא מתחלק לחלקים רבים היוצאים ממנו בארץ כוש, ולכן הוא נקרא 'גיחון' מלשון יציאה, כמו 'כי יגיח ירדן על פיהו'{{הערה|[[איוב]] מ, כג.}}, 'ותגח בנהרותיך'{{הערה|[[יחזקאל]] לב, ב.}} והדומים להם. והסיבה שה'שילוח' נקרא 'גיחון' היא, כי יוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלים, ולא כפי שכתב האבן עזרא. | לטענת האבן עזרא, הנהר היה על יד ירושלים, ו[[חזקיהו המלך]] סתמו{{הערה|ראה מלכים-א א, לג. דברי הימים-ב לב, ל.}}, וכן כתב גם הרמ"ה{{הערה|הובא במפרשים על הוריות יב, א. וכריתות ה, ב.}}; אולם [[רש"י]] כותב שזהו "מעיין קטן סמוך לירושלים, ולא זהו גיחון הגדול היוצא מעדן"{{הערה|כריתות ה, ב ד"ה גיחון.}}. וכן הרד"ק כותב שהנהר הזה נמשך לצד דרום של גן עדן וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית{{הערה|לכאורה זהו חיזוק לשיטה שהודו וכוש הם מדינות סמוכות זו לזו - ראה [[מגילת אסתר]] בתחילתה ובמפרשים שם.}}, ומשם נכנס לים סרנדיב שהוא הים הגדול הדרומי (ים זה נמצא על יד הודו, ולכאורה הכוונה היא לאוקיינוס ההודי. האי [[סרי לנקה]] (השוכן על יד הודו) היה נקרא בעבר גם בשם 'סרנדיב'), כמו שכתבו חכמי המחקר. ואחר שאמר בשני נהרות האלה הסובב, נראה כי לא נמשך אחד מהם מפאתו לשאר הפאות אלא הארץ ההיא סובב, ונקרא 'גיחון' מכיוון שהוא מתחלק לחלקים רבים היוצאים ממנו בארץ כוש, ולכן הוא נקרא 'גיחון' מלשון יציאה, כמו 'כי יגיח ירדן על פיהו'{{הערה|[[איוב]] מ, כג.}}, 'ותגח בנהרותיך'{{הערה|[[יחזקאל]] לב, ב.}} והדומים להם. והסיבה שה'שילוח' נקרא 'גיחון' היא, כי יוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלים, ולא כפי שכתב האבן עזרא. | ||
אמנם ב[[זהר]]{{הערה|בא לה, א.}} משמע כהאופן הא', ש[[דוד המלך]] ביקש למשוח את שלמה דווקא על הגיחון, כיוון שיש בו גדלות מיוחדת. | |||
ויש המיישבים את שיטת הרמ"ה{{הערה|ערוך לנר [[מסכת כריתות]] ה, ב.}}, שהיו יודעים על פי קבלה שמעיין 'גיחון' הסמוך לירושלים בא מגיחון הגדול, וע"ש זה נקרא כך. ובמיוחד על פי מה שכתבו הראשונים לפי ה[[מדרש]] ש{{קס|שלמה|המלך}} נטע כל מיני אילנות בירושלים מפני שירושלים טבור הארץ - ששם התאחדו כל הכוחות והמקורות מן כל הארץ; וכמו כן יש לומר, שמימי גיחון התאחדו במעיין גיחון הסמוך לירושלים. | |||
====חידקל==== | ====חידקל==== | ||