12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אנגלית " ב־"אנגלית "
מ (החלפת טקסט – " פורים " ב־" פורים ") |
מ (החלפת טקסט – "אנגלית " ב־"אנגלית ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הפעילות עם הפליטים החלה בשנת [[תשכ"ז]]. בשנה זו יצאו מספר משפחות יהודיות מ[[צ'כסלובקיה]] והגיעו ל[[ניו יורק]], לקרובי משפחתם. בצ'כסלובקיה לא היה להם כל קשר ליהדות, אם-כי המבוגרים שבהם זכרו היטב כיצד מתנהל אורח החיים היהודי, שהרי הקומוניזם השתלט על שאר מדינות מזרח-אירופה רק לאחר מלחמת-העולם השניה. | הפעילות עם הפליטים החלה בשנת [[תשכ"ז]]. בשנה זו יצאו מספר משפחות יהודיות מ[[צ'כסלובקיה]] והגיעו ל[[ניו יורק]], לקרובי משפחתם. בצ'כסלובקיה לא היה להם כל קשר ליהדות, אם-כי המבוגרים שבהם זכרו היטב כיצד מתנהל אורח החיים היהודי, שהרי הקומוניזם השתלט על שאר מדינות מזרח-אירופה רק לאחר מלחמת-העולם השניה. | ||
קרובי-משפחות המהגרים היו דתיים, ולכן היו מעוניינים לשלוח את ילדי קרוביהם למוסדות המחנכים ליהדות. באותן שנים, היה מופרך לחלוטין שמוסדות-חינוך דתיים יקבלו לשורותיהם [[בעלת תשובה|בעלי-תשובה]] שידיעתם ביהדות אפסית, מה גם שאינם דוברים את השפות המוכרות ([[אידיש]], אנגלית או [[לשון הקודש]]). | קרובי-משפחות המהגרים היו דתיים, ולכן היו מעוניינים לשלוח את ילדי קרוביהם למוסדות המחנכים ליהדות. באותן שנים, היה מופרך לחלוטין שמוסדות-חינוך דתיים יקבלו לשורותיהם [[בעלת תשובה|בעלי-תשובה]] שידיעתם ביהדות אפסית, מה גם שאינם דוברים את השפות המוכרות ([[אידיש]], [[אנגלית]] או [[לשון הקודש]]). | ||
הורי הבחורים פנו ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי [[צא"ח]] חיפשו ב-[[770]] בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). שלושה ממשפחת אוקינוב, יחד עם בחורים נוספים הצעו את-עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את ה[[א']]-[[ב']], עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מ[[פולין]] ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים. | הורי הבחורים פנו ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי [[צא"ח]] חיפשו ב-[[770]] בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). שלושה ממשפחת אוקינוב, יחד עם בחורים נוספים הצעו את-עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את ה[[א']]-[[ב']], עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מ[[פולין]] ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בפועל פנו לתושבי שכונת [[קראון הייטס]] בכדי לממן את הפעילות. | בפועל פנו לתושבי שכונת [[קראון הייטס]] בכדי לממן את הפעילות. | ||
הבחורים דאגו לצד הפיננסי, ביקרו בבתי המשפחות, דאגו לדיור וריהוט, דאגנו למקומות עבודה ושהילדים יישלחו למוסדות-חינוך מתאימים. כיון שהיה חסר להם ידע בסיסי, פתחו עבורם מסגרת מיוחדת, בה שילבו לימוד אנגלית עם לימודי יהדות. דרך הילדים השפעו גם על ההורים - קבענו מזוזות בבתים רבים, השפעו על כמה משפחות לשמור [[שבת]] ו[[כשרות]], וכן הלאה. | הבחורים דאגו לצד הפיננסי, ביקרו בבתי המשפחות, דאגו לדיור וריהוט, דאגנו למקומות עבודה ושהילדים יישלחו למוסדות-חינוך מתאימים. כיון שהיה חסר להם ידע בסיסי, פתחו עבורם מסגרת מיוחדת, בה שילבו לימוד [[אנגלית]] עם לימודי יהדות. דרך הילדים השפעו גם על ההורים - קבענו מזוזות בבתים רבים, השפעו על כמה משפחות לשמור [[שבת]] ו[[כשרות]], וכן הלאה. | ||
היה מדובר אז על כ-70 משפחות - שאת כתובותיהם קיבלו מהיא"ס. | היה מדובר אז על כ-70 משפחות - שאת כתובותיהם קיבלו מהיא"ס. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי רוסיה, וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה". | אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי רוסיה, וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה". | ||
הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהאירגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר שמנו לב שראשי התיבות של שם הארגון | הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהאירגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר שמנו לב שראשי התיבות של שם הארגון ב[[אנגלית]] יוצרות את השם "פר"י", ומאז השתמשו בשם זה. | ||
==חברי הארגון== | ==חברי הארגון== | ||