מים אחרונים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 11 בתים ,  3 באוגוסט 2016
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן ")
שורה 2: שורה 2:
לפני ברכת המזון נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים {{הערה|1= היום יום ד' כסליו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים. ואין מברכין עליהן.
לפני ברכת המזון נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים {{הערה|1= היום יום ד' כסליו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים. ואין מברכין עליהן.


מים אחרונים מצוה משום קדושה להתקדש לברך ה' על המזון שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכה.{{הערת שוליים|שו"ע אדה"ז סימן קפא סעיף א.}} במסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדשים - אלו מים אחרונים.
מים אחרונים מצוה משום קדושה להתקדש לברך ה' על המזון שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכה.{{הערת שוליים|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן קפא סעיף א.}} במסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדשים - אלו מים אחרונים.


במסכת עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא 'מלח סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין.  
במסכת עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא 'מלח סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין.