12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הדעת " ב־"הדעת ") |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
על פי פסק המשנה, רק מגיל עשרים ואילך יכול האדם למכור בנכסי אביו, ובחסידות מוסבר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/28d.htm [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי דף כח סוף עמוד ד].}} שהסיבה לכך היא מכיון שבגיל עשרים נמשכים לאדם המוחין דגדלות. | על פי פסק המשנה, רק מגיל עשרים ואילך יכול האדם למכור בנכסי אביו, ובחסידות מוסבר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/28d.htm [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי דף כח סוף עמוד ד].}} שהסיבה לכך היא מכיון שבגיל עשרים נמשכים לאדם המוחין דגדלות. | ||
מוחין דקטנות ומוחין דגדלות אינם קשורים לכח ההבנה של האדם, אלא לכח הדעת שבו. אדם שיש לו מוחין דקטנות, למרות שהוא מבין היטב את השלכות מעשיו, ברגע שעושים היפך מרצונו הוא מתרגז וכועס, מכיון שהוא לא יכול להכיל דעה של מישהו הסובר הפוך ממנו. אדם שהגיע לגדלות המוחין, יכול להכיל דעות הפוכות ממנו, ואפילו יכול להכיל בתוכו שמחה ועצבות בו זמנית. | מוחין דקטנות ומוחין דגדלות אינם קשורים לכח ההבנה של האדם, אלא לכח [[ספירת הדעת|הדעת]] שבו. אדם שיש לו מוחין דקטנות, למרות שהוא מבין היטב את השלכות מעשיו, ברגע שעושים היפך מרצונו הוא מתרגז וכועס, מכיון שהוא לא יכול להכיל דעה של מישהו הסובר הפוך ממנו. אדם שהגיע לגדלות המוחין, יכול להכיל דעות הפוכות ממנו, ואפילו יכול להכיל בתוכו שמחה ועצבות בו זמנית. | ||
במקומות רבים משתמשים במונח 'מוחין דגדלות' כדי לתאר אדם שהיה לו דעה רחבה, והיה יכול להתעמק שעות ארוכות בלימוד חסידות, והיה זה 'תואר כבוד' שהיו מתארים בו רק את גדולי זקני החסידים. | במקומות רבים משתמשים במונח 'מוחין דגדלות' כדי לתאר אדם שהיה לו דעה רחבה, והיה יכול להתעמק שעות ארוכות בלימוד חסידות, והיה זה 'תואר כבוד' שהיו מתארים בו רק את גדולי זקני החסידים. |