ניגון אִי וְו ווָאדיֶע: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אִי ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ברית המועצות]] בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות [[מסירות נפש]] עזה ו[[ביטחון]] עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.

נוסחא נוספת לניגון זה, ללא המילים ברוסית ובשינויים קלים - נרשם מפי ר' [[שמריהו פלדמן]] (כפר חב"ד) - מופיע כניגון שכ"ב בספר הניגונים.

 

אִי ווָאדיֶע{{ש}}

מִי ניֶע פַּאטָאנִים,{{ש}}

אִי וו'אָגְניֶע{{ש}}

 

לֹא נִישָׂרֵף.

הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל"מדים|שנות תש"ל}}, לאחר חסידים רבים הצליחו לצאת מ[[רוסיה]] והרבי ביקש ב[[התוועדות]] שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי [[רוסיה]] כאשר עדיין היו כלואים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.

הרבי הסביר{{הערה|ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשל"ד]]}} את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל:  

{{ציטוטון|ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי|הולך}} על ענין ה[[תורה]], "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב"ה}}, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם}}.

{{ציטוטון|ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא [[מצוות]], {{מונחון|מארי עובדין טבין|}}, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי [[ספירת הדעת|הדעת]] הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...}}.

* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm חסידים מנגנים את הניגון ב[[התוועדות]] עם הרבי] באתר [[חב"ד אורג]]

 

{{הערות שוליים}}