שיתוף: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 24 בתים ,  2 באוגוסט 2016
מ
החלפת טקסט – "הדעת " ב־"הדעת "
מ (החלפת טקסט – "אחדות ה' " ב־"אחדות ה' ")
מ (החלפת טקסט – "הדעת " ב־"הדעת ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 53: שורה 53:
באיסור שיתוף רק [[יהודי]] שעליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. אבל [[אומות העולם]] אינם מצווים להאמין כך, למרות שמצווים על איסור עבודה-זרה - שהיא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] הרי זה רק בעבודה זרה ממש ולא בשיתוף.(כך סוברים הרבה מהפוסקים וכן פוסק להלכה הרמ"א{{מקור|סימן קנ"ו?}} {{הערה|1=אמנם ישנם חולקים {{מקור|מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות}} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה'] מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.}}) ומוסבר בחסידות שצווי זה לא נאמר לאומות העולם לפי שמצד טבעם אין בכוחם לתפוס את מציאות ה' באופן מוחלט ואבסולוטי וטועים בכך שנותנים חשיבות נוספת לבד מציאותו של ה' ומחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך.
באיסור שיתוף רק [[יהודי]] שעליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. אבל [[אומות העולם]] אינם מצווים להאמין כך, למרות שמצווים על איסור עבודה-זרה - שהיא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] הרי זה רק בעבודה זרה ממש ולא בשיתוף.(כך סוברים הרבה מהפוסקים וכן פוסק להלכה הרמ"א{{מקור|סימן קנ"ו?}} {{הערה|1=אמנם ישנם חולקים {{מקור|מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות}} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה'] מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.}}) ומוסבר בחסידות שצווי זה לא נאמר לאומות העולם לפי שמצד טבעם אין בכוחם לתפוס את מציאות ה' באופן מוחלט ואבסולוטי וטועים בכך שנותנים חשיבות נוספת לבד מציאותו של ה' ומחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך.


וזאת משום שבנפשם של בני ישראל מאיר [[אור אין סוף]] ה[[סובב כל עלמין]] - האור אלוקי הלא מוגבל האור שלא ירד והתלבש להחיות את הנברא שלכן באור זה אין מציאותו של הנברא תופס מקום, ואור זה מאיר בנפשם ומזה נובעת האמונה של היהודי לכן אמונה זו היא שאין מציאות לשום נברא ואין חשיבות לשום ממוצע. ויש בהם את ההכרה שעל אף שכפי שנראה מצד טבע העולם ההשפעה שייכת בטבע דווקא לשמש מ"מ מצד גודל הדעת שיש לבני ישראל (מצד אמונתם) הרי הם מכירים שבאמת אין לשמש שום שייכות להשפעה מלכל דבר אחר וודאי שאין להם בחירה.  
וזאת משום שבנפשם של בני ישראל מאיר [[אור אין סוף]] ה[[סובב כל עלמין]] - האור אלוקי הלא מוגבל האור שלא ירד והתלבש להחיות את הנברא שלכן באור זה אין מציאותו של הנברא תופס מקום, ואור זה מאיר בנפשם ומזה נובעת האמונה של היהודי לכן אמונה זו היא שאין מציאות לשום נברא ואין חשיבות לשום ממוצע. ויש בהם את ההכרה שעל אף שכפי שנראה מצד טבע העולם ההשפעה שייכת בטבע דווקא לשמש מ"מ מצד גודל [[ספירת הדעת|הדעת]] שיש לבני ישראל (מצד אמונתם) הרי הם מכירים שבאמת אין לשמש שום שייכות להשפעה מלכל דבר אחר וודאי שאין להם בחירה.  


משא"כ בנפשם של אומות העולם אין גילוי אור אלוקי כבנשמת בני ישראל אלא היא נמשכת מהאור האלוקי שמחיה ומתלבש בעולמות -[[ממלא כל עלמין]] - ובאור זה (מכוון שהוא מתלבש בעולמות) העולמות נחשבים למציאות (כביכול), לכן לא מופרך אצל אומות העולם שיונקים את חיותם מאור זה שיחשיבו את העולמות למציאות ועד שיחשיבו את הממוצעים לבעלי בחירה
משא"כ בנפשם של אומות העולם אין גילוי אור אלוקי כבנשמת בני ישראל אלא היא נמשכת מהאור האלוקי שמחיה ומתלבש בעולמות -[[ממלא כל עלמין]] - ובאור זה (מכוון שהוא מתלבש בעולמות) העולמות נחשבים למציאות (כביכול), לכן לא מופרך אצל אומות העולם שיונקים את חיותם מאור זה שיחשיבו את העולמות למציאות ועד שיחשיבו את הממוצעים לבעלי בחירה