39,916
עריכות
←טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד
| שורה 49: | שורה 49: | ||
== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד == | == טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד == | ||
לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ | לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ספירת החכמה]], ו{{מונחון|"שורש הקבלי"|כלומר ה"ספירה" שממנה בא דבר או איש מסויים}} של כהן הוא מ[[ספירת החסד]] -שמושרשת בספירת החכמה. לכן, לפי האדמו"ר, התורה דורשת מהכהן להורות בהלכותיה. ואילו [[יין]] מושרש ב[[בינה]] - שממנה מסתעפת אש ודין קשה. ומחמת ההתנגדיות של שני ספירות הללו, [[הקדוש ברוך הוא]] אסר לכהן להורות בתורה כשהוא תחת השפעה של יין המשכר.<ref>מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "קונטרוסים", עמוד 546</ref> | ||
<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". --> | <!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". --> | ||