12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "חדרים " ב־"חדרים "
מ (החלפת טקסט – " מלחמת העולם השניה" ב־" מלחמת העולם השניה") |
מ (החלפת טקסט – "חדרים " ב־"חדרים ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שב[[אוקראינה]]. | '''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שב[[אוקראינה]]. | ||
הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בערלעך": ר' בערעל משה'ס, ר' בערעל מאשייעוו ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה | הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בערלעך": ר' בערעל משה'ס, ר' בערעל מאשייעוו ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם. | ||
==העיר קרמנצ'וג== | ==העיר קרמנצ'וג== | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
ב[[חודש אייר]] [[תר"צ]], נאסר הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] שהיה מגיד שיעור בישיבה והוטל עליו גזר דין של עבודת ניקוי רחובות, כעונש על שלימד נערים תורה. בהנהלת ה[[ישיבה]] כבר הבינו שהשלטונות עלו עליהם, והכול רק שאלה של זמן. בעקבות זאת נסגרה ה[[ישיבה]] והתמימים התפזרו בין סניפים אחרים ברחבי [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]]. | ב[[חודש אייר]] [[תר"צ]], נאסר הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] שהיה מגיד שיעור בישיבה והוטל עליו גזר דין של עבודת ניקוי רחובות, כעונש על שלימד נערים תורה. בהנהלת ה[[ישיבה]] כבר הבינו שהשלטונות עלו עליהם, והכול רק שאלה של זמן. בעקבות זאת נסגרה ה[[ישיבה]] והתמימים התפזרו בין סניפים אחרים ברחבי [[אוקראינה]] ו[[רוסיה]]. | ||
לאחר סגירת הישיבה, נותרו בקרמנצ'וג רק | לאחר סגירת הישיבה, נותרו בקרמנצ'וג רק ה[[חיידר|חדרים]] בהם למדו הילדים. את ה'חדרים' ניהל החסיד ר' [[בן ציון מרוז]] שהיה מהר"מים בישיבה. בשל הרדיפות הקשות, שיגר ר' בן ציון מדי פעם מכתבים אל הרבי [[הריי"צ]], בהם פירט את הקשיים לצד ההישגים של התלמידים. | ||
בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו. | בשנת [[תרצ"ז]], כאשר רדיפות הקומוניסטים גברו, ור' בן ציון מרוז הרגיש כי טבעת החנק מתהדקת סביבו, נמלט ל[[מוסקבה]] וכעבור זמן קצר הצליח להעביר לשם גם את בני משפחתו. | ||