39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדם הראשון " ב־"אדם הראשון "
מ (החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת ") |
מ (החלפת טקסט – "אדם הראשון " ב־"אדם הראשון ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כפי שנתבאר ב[[תורת החסידות]], ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. שכידוע העולם כולו בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום. | כפי שנתבאר ב[[תורת החסידות]], ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. שכידוע העולם כולו בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום. | ||
ראש השנה הוא יום ברוא אדם הראשון, שבכ"ה באלול נברא העולם, ובא' תשרי נברא [[אדם הראשון]]. וביום זה נתגלה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, שענין מלכות הוא רק אצל אדם הראשון שהוא בעל בחירה, ולא קודם בריאת אדם הראשון שהיה רק חיות ובהמות בלי בחירה חופשית. וענין זה של מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], ועכשיו בכל שנה ושנה צריך לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]]. | ראש השנה הוא יום ברוא אדם הראשון, שבכ"ה באלול נברא העולם, ובא' תשרי נברא [[אדם הראשון]]. וביום זה נתגלה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, שענין מלכות הוא רק אצל [[אדם הראשון]] שהוא בעל בחירה, ולא קודם בריאת [[אדם הראשון]] שהיה רק חיות ובהמות בלי בחירה חופשית. וענין זה של מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא [[אדם הראשון]] הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], ועכשיו בכל שנה ושנה צריך לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]]. | ||
ועל ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת הרצון העליון במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | ועל ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת הרצון העליון במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | ||