12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==פסק אדמו"ר הצמח צדק== | ==פסק אדמו"ר הצמח צדק== | ||
הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד הראב"ד בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי [[רש"י]] | הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד הראב"ד בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי [[רש"י]] ב[[שבת]] פרק חבית דקמ"ד ע"ב ד"ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב"ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו מים כשרים לחלוטין. | ||
אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת מים רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמ"ש בפתחי תשובה סימן ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סימן כ"ד (שם).}}. | אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת מים רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמ"ש בפתחי תשובה סימן ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סימן כ"ד (שם).}}. | ||