12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " לימוד התורה " ב־" לימוד התורה ") |
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
וענין זה מודגש גם בנוגע לנענועים - ששיעור הלולב צריך להיות גדול יותר "כדי לנענע בו"{{הערה|1=[[סוכה]] לב, ב.}}: | וענין זה מודגש גם בנוגע לנענועים - ששיעור הלולב צריך להיות גדול יותר "כדי לנענע בו"{{הערה|1=[[סוכה]] לב, ב.}}: | ||
ובהקדמה - שהנענוע הוא ענין עיקרי בנטילת לולב (כמודגש גם בלשון המשנה{{הערה|1=שם מב, א.}} "קטן היודע לנענע חייב בלולב"), והוי בכלל שירי (מכשירי{{הערה|1=תוד"ה עובר - שם לט, א.}}) מצוה{{הערה|1=ראה שד"ח כללים מערכת הנו"ן כלל מז. וש"נ.}}, אלא שאינו מעכב, כדמוכח מהא ד"יום טוב הראשון של חג שחל להיות | ובהקדמה - שהנענוע הוא ענין עיקרי בנטילת לולב (כמודגש גם בלשון המשנה{{הערה|1=שם מב, א.}} "קטן היודע לנענע חייב בלולב"), והוי בכלל שירי (מכשירי{{הערה|1=תוד"ה עובר - שם לט, א.}}) מצוה{{הערה|1=ראה שד"ח כללים מערכת הנו"ן כלל מז. וש"נ.}}, אלא שאינו מעכב, כדמוכח מהא ד"יום טוב הראשון של חג שחל להיות ב[[שבת]] ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור, מפני שהוציאו ברשות"{{הערה|1=שם מא, ב (במשנה).}}, ואמרינן בגמרא<65> "לא שנו אלא שלא יצא בו אבל אם יצא בו חייב", ופריך, "הא מדאגבהי' נפק בי'", ומשני, "כשהפכו", ולא משני בשלא נענע<66>. ועד שמצינו בירושלמי{{הערה|1=שבת ספי"ט.}} שמזה למדים גם בנוגע למצות מילה, ש"אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה (אפילו) אם פירש חוזר". | ||
וענין הנענועים הוא - "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים"<53>. | וענין הנענועים הוא - "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים"<53>. |