39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "יום הכיפורים " ב־"יום הכיפורים "
מ (החלפת טקסט – "ראש השנה " ב־" ראש השנה ") |
מ (החלפת טקסט – "יום הכיפורים " ב־"יום הכיפורים ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==המשל== | ==המשל== | ||
בתורת החסידות מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו. | בתורת החסידות מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | ||
בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==== עבודת מקבלים ==== | ==== עבודת מקבלים ==== | ||
בשונה מהעבודה ב [[ראש השנה]] | בשונה מהעבודה ב [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] שבכדי לקבל את הגילוי הוא על ידי עבודה נעלית ("מובחרים שבעם ויחידי סגולה") בדומה לכניסה להיכל המלך הדורשת עבודה גדולה ביותר. שונה מכך היא עבודת האדם בחודש אלול שתוכנה הוא רק לצאת לקבל פני המלך. שעניינה [[קבלת עול מלכות שמים]] שכן הוא הן אצל אנשי השדה (שעניינה ענייני העולם בכלל, שאינם מנגדים לקדושה.{{מקור}}) והן אצל אנשי המדבר (שמנגדים לקדושה) שהדבר הנדרש מהם הוא לקבל עליהם את עול המלכות ולצאת מהמדבר לקבל את פני המלך.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל לך אמר לבי [[ת"ש]] בסופו ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 167.}}{{הערה|שם=כ"ו}}{{הערה|בלקוטי תורה שם "שיאיר גילוי רצונו יתברך.. שיהיה עיקר רצונו אליו..במסירות נפש..שלא יהיה רצון אחר כלל" ואולי עבודה זו היא אחרי קבלת פני המלך כדלקמן ואולי זה היא הכוונה במאמר אני לדודי [[תשמ"ו]] סעיף ב. "דענין הארת י"ג מדות הרחמים הוא ענין "יאר ה' פניו אליך", דיש לומר, שזה הוא ענין מה שהמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות"}} | ||
:נוסף על כך: | :נוסף על כך: | ||