14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "השואה " ב־"השואה "
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "השואה " ב־"השואה ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בצעירותו למד אצל האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסטמאר]] בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש{{הערה|כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה'מנחת אלעזר' ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]].}} ובעל ה"[[האמרי יהודה]]" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב [[ברוך רבינוביץ']]. משם עבר ללמוד אצל [[מהר"מ מבריסק]] בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש. | בצעירותו למד אצל האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסטמאר]] בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש{{הערה|כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה'מנחת אלעזר' ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]].}} ובעל ה"[[האמרי יהודה]]" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב [[ברוך רבינוביץ']]. משם עבר ללמוד אצל [[מהר"מ מבריסק]] בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש. | ||
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה ב[[הונגריה]] במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות. | בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה ב[[הונגריה]] במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי [[השואה]] חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות. | ||
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה'סמיכה' הראשונה שקיבל היתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'. | הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה'סמיכה' הראשונה שקיבל היתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'. | ||