14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "]]]]]" ב־"]]]]") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כשהרב עטנר היה בלוס אנג'לס נסע פעם עם הרב יששכר דוב וויס, נשיא הקהילה בלוס אנג'לס, לניו יורק אל [[הרבי]]. במהלך שהותו שם הם השתתפו ב[[התוועדות]] של הרבי וגם נכנסו ל[[יחידות]]. פגישתו עם הרבי הותירה בו רושם חזק ומאז החל להעריץ את הרבי והיה כמעט לחסידו. בפגישה אחרת שלו עם הרבי הצטרפה אליו רעייתו ועלה הנושא של שידוך עבור בנם. הרבי אמר להם כי השידוך שלו נמצא בארץ ישראל ועליו לנסוע לשם. הזוג עטנר לא הצליחו לשכנע את בנם לטוס לארץ והרבי אמר להם ש"לא תהיה ברירה וארץ ישראל תצטרך לבוא אליו". כעבור זמן מועט הכירה הרבנית עטנר בחורה בחנות בלוס אנג'לס שהגיע לביקור קצר מתל אביב והיא מצאה חן בעיניה. כעבור מספר שבועות כבר היה הזוג נשוי ועד היום, למעלה משלושים שנה (נכון לשנת [[תש"ע]]), הם נשואים. | כשהרב עטנר היה בלוס אנג'לס נסע פעם עם הרב יששכר דוב וויס, נשיא הקהילה בלוס אנג'לס, לניו יורק אל [[הרבי]]. במהלך שהותו שם הם השתתפו ב[[התוועדות]] של הרבי וגם נכנסו ל[[יחידות]]. פגישתו עם הרבי הותירה בו רושם חזק ומאז החל להעריץ את הרבי והיה כמעט לחסידו. בפגישה אחרת שלו עם הרבי הצטרפה אליו רעייתו ועלה הנושא של שידוך עבור בנם. הרבי אמר להם כי השידוך שלו נמצא בארץ ישראל ועליו לנסוע לשם. הזוג עטנר לא הצליחו לשכנע את בנם לטוס לארץ והרבי אמר להם ש"לא תהיה ברירה וארץ ישראל תצטרך לבוא אליו". כעבור זמן מועט הכירה הרבנית עטנר בחורה בחנות בלוס אנג'לס שהגיע לביקור קצר מתל אביב והיא מצאה חן בעיניה. כעבור מספר שבועות כבר היה הזוג נשוי ועד היום, למעלה משלושים שנה (נכון לשנת [[תש"ע]]), הם נשואים. | ||
בהקדמת הרב עטנר לספרו "אורים" הוא כותב על התפתחות כתיבת הספר. בשנת [[תשכ"ג]], בביקורו הראשון אצל הרבי, הוא עודד אותו שידפיס את חידושי התורה שלו. לתומו הוא חשב שהרבי אומר זאת מפאת הנימוס אך לא מתכוון לכך ברצינות. כעבור בשנה בערך הגיע לביקור נוסף ובסופו שאל אותו על הרבי האם התחיל לערוך את חידושי התורה שלו? הוא ענה לרבי שהוא טרוד וכו'. ענה לו הרבי "אם עושים מה שצריך לעשות, הקב"ה עוזר". מסיים הרב עטנר "אז נוכחתי בטעותי כאשר חשבתי בפעם הראשונה כי הרבי דיבר רק מהשפה ולחוץ". | בהקדמת הרב עטנר לספרו "אורים" הוא כותב על התפתחות כתיבת הספר. בשנת [[תשכ"ג]], בביקורו הראשון אצל הרבי, הוא עודד אותו שידפיס את חידושי התורה שלו. לתומו הוא חשב שהרבי אומר זאת מפאת הנימוס אך לא מתכוון לכך ברצינות. כעבור בשנה בערך הגיע לביקור נוסף ובסופו שאל אותו על הרבי האם התחיל לערוך את חידושי התורה שלו? הוא ענה לרבי שהוא טרוד וכו'. ענה לו הרבי "אם עושים מה שצריך לעשות, [[הקב"ה]] עוזר". מסיים הרב עטנר "אז נוכחתי בטעותי כאשר חשבתי בפעם הראשונה כי הרבי דיבר רק מהשפה ולחוץ". | ||
הרב עטנר ממשיך בהקדמתו לתאר את מלאכת העריכה ועד כמה היא הייתה קשה. חלק מחידושיו כלל לא היו כתובים וגם אותם הכתובים לא היו מסודרים והיה צורך לרענן את הזכרון ולהתחיל לעבוד על הכל מהתחלה. באמצע העבודה הוא חלה בריאותיו, בלב ובקיבה ונאלץ לעבור טיפולים רפואיים מסובכים שעיכבו את עבודתו. לאחר שהחלים נאלץ לטפל בעניינים שהוזנחו בימי מחלתו. בביקורו אצל הרבי נשאל שוב על הדפסת חידושיו וכשענה שטרם עשה זאת רמז לו הרבי על הנאמר על מי שלא מדפיס את חידושי התורה שלו שהוא דומה לנביא ש"כובש נבואתו" ודינו ידוע. באותו רגע החליט להדפיס את חידושיו ויהי מה. הוא החל לכתוב בכל רגע פנוי וכשהיו לו שלושים דפים ערוכים, שלחם לרבי שיחווה דעתו. ביחידות הבאה אמר לו שוב הרבי "הלא כבר אמרתי לכם להביאם לדפוס"! | הרב עטנר ממשיך בהקדמתו לתאר את מלאכת העריכה ועד כמה היא הייתה קשה. חלק מחידושיו כלל לא היו כתובים וגם אותם הכתובים לא היו מסודרים והיה צורך לרענן את הזכרון ולהתחיל לעבוד על הכל מהתחלה. באמצע העבודה הוא חלה בריאותיו, בלב ובקיבה ונאלץ לעבור טיפולים רפואיים מסובכים שעיכבו את עבודתו. לאחר שהחלים נאלץ לטפל בעניינים שהוזנחו בימי מחלתו. בביקורו אצל הרבי נשאל שוב על הדפסת חידושיו וכשענה שטרם עשה זאת רמז לו הרבי על הנאמר על מי שלא מדפיס את חידושי התורה שלו שהוא דומה לנביא ש"כובש נבואתו" ודינו ידוע. באותו רגע החליט להדפיס את חידושיו ויהי מה. הוא החל לכתוב בכל רגע פנוי וכשהיו לו שלושים דפים ערוכים, שלחם לרבי שיחווה דעתו. ביחידות הבאה אמר לו שוב הרבי "הלא כבר אמרתי לכם להביאם לדפוס"! | ||