14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת בענן]] | [[קובץ:קשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת בענן]] | ||
ה'''קשת''', היא תופעת [[טבע]] אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני [[אור]] המגיעות ממקום אחד. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת [[אור]] [[השמש]]. לאחר [[המבול]] הקב"ה נשבע לנח שהוא לא יביא מבול שוב לכל העולם, והאות שהוא נתן לכך היא - הקשת בענן. | ה'''קשת''', היא תופעת [[טבע]] אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני [[אור]] המגיעות ממקום אחד. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת [[אור]] [[השמש]]. לאחר [[המבול]] [[הקב"ה]] נשבע לנח שהוא לא יביא מבול שוב לכל העולם, והאות שהוא נתן לכך היא - הקשת בענן. | ||
==היווצרותה== | ==היווצרותה== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלֹקים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹקים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.|מקור=[[פרשת נח]] ט, יב-יז}} | {{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלֹקים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹקים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.|מקור=[[פרשת נח]] ט, יב-יז}} | ||
לאחר המבול הקב"ה נשבע ל[[נח]] ששוב הוא לא יביא מבול לעולם, והאות לכך תהיה הקשת. מפשטות לשון הכתוב מובן שהקשת הינה דבר חדש, שנתחדש לאחר המבול. | לאחר המבול [[הקב"ה]] נשבע ל[[נח]] ששוב הוא לא יביא מבול לעולם, והאות לכך תהיה הקשת. מפשטות לשון הכתוב מובן שהקשת הינה דבר חדש, שנתחדש לאחר המבול. | ||
אבל [[הרמב"ן]]{{הערה|נח ט, יב.}} מבאר שאי אפשר לומר שהקשת היא דבר מחודש - וכמו שכתבו גם הפילוסופים היוונים, כיוון "שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה", ולמשל "בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת". אלא הוא מבאר שהפסוק אומר רק ש"את קשתי נתתי", ולא "אני נותן" - להורות שאין זה דבר שנתחדש כעת, אלא דבר שתמיד היה, אלא שכעת הוא יסמל שלום. והסיבה שהקשת מסמלת שלום היא: שכפי שדרכם של לוחמים, שכאשר הם קוראים לאויב לשלום - הם הופכים את הקשת, להורות שהם לא ישליכו עליהם עוד חיצים. וכן הקשת שבענן, מכוונת כלפי מעלה, ולא כלפי בני האדם. | אבל [[הרמב"ן]]{{הערה|נח ט, יב.}} מבאר שאי אפשר לומר שהקשת היא דבר מחודש - וכמו שכתבו גם הפילוסופים היוונים, כיוון "שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה", ולמשל "בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת". אלא הוא מבאר שהפסוק אומר רק ש"את קשתי נתתי", ולא "אני נותן" - להורות שאין זה דבר שנתחדש כעת, אלא דבר שתמיד היה, אלא שכעת הוא יסמל שלום. והסיבה שהקשת מסמלת שלום היא: שכפי שדרכם של לוחמים, שכאשר הם קוראים לאויב לשלום - הם הופכים את הקשת, להורות שהם לא ישליכו עליהם עוד חיצים. וכן הקשת שבענן, מכוונת כלפי מעלה, ולא כלפי בני האדם. | ||
אמנם, האברבנאל דוחה את דבריו{{הערה|שם - הקושיא הט"ו.}}, כיוון שאות "אי אפשר שתהיה כי אם בהתחדש שום דבר שיהיה משם והלאה לאות". ומביא{{הערה|בתירוץ הקושיא.}} את ביאורו של הר"ן: שבעצם הקשת היא אכן תופעת טבע שהיתה מאז בריאת העולם, אולם היא הייתה נראת רק באוויר הלח, אך היא לא הייתה יכולה להיראות בעננים, מכיוון שהעננים היו "חזקים מן הערפיליות" - שקרני השמש לא היו יכולים להפריד בין חלקי העננים מכיוון שהיווצרות העננים היא מ"אד העולה מן הארץ"{{הערה|[[פרשת בראשית]] ב, ו.}}, לכן היו האדים העולים מן הארץ שמנים וגסים מאד מפאת חוזק הארץ. אמנם לאחר המבול הקב"ה ריחם על בני האדם, ושינה את טבעם של העננים - שיהיו יותר "דקים", ועל ידי כך תוכל להיראות גם בהם הקשת. והיינו, שהחידוש שנעשה על ידי המבול הוא - שהקשת ש"נתתי" (- שכבר נבראה) תהיה בעננים גם כן. | אמנם, האברבנאל דוחה את דבריו{{הערה|שם - הקושיא הט"ו.}}, כיוון שאות "אי אפשר שתהיה כי אם בהתחדש שום דבר שיהיה משם והלאה לאות". ומביא{{הערה|בתירוץ הקושיא.}} את ביאורו של הר"ן: שבעצם הקשת היא אכן תופעת טבע שהיתה מאז בריאת העולם, אולם היא הייתה נראת רק באוויר הלח, אך היא לא הייתה יכולה להיראות בעננים, מכיוון שהעננים היו "חזקים מן הערפיליות" - שקרני השמש לא היו יכולים להפריד בין חלקי העננים מכיוון שהיווצרות העננים היא מ"אד העולה מן הארץ"{{הערה|[[פרשת בראשית]] ב, ו.}}, לכן היו האדים העולים מן הארץ שמנים וגסים מאד מפאת חוזק הארץ. אמנם לאחר המבול [[הקב"ה]] ריחם על בני האדם, ושינה את טבעם של העננים - שיהיו יותר "דקים", ועל ידי כך תוכל להיראות גם בהם הקשת. והיינו, שהחידוש שנעשה על ידי המבול הוא - שהקשת ש"נתתי" (- שכבר נבראה) תהיה בעננים גם כן. | ||
אך הוא דוחה חלק מפירוש זה, כיוון שאי אפשר להבחין אם הקשת היא באוויר הלח או בענן, וממילא אין אפשרות לדעת האם זוהי הקשת שהיא סימן, או לא; ולכן מוכרחים לומר שהקשת לא הייתה יכולה להיראות גם באוויר. אלא, שאף שהקשת היא נברא שהיה מששת ימי בראשית, היא מאלו שנבראו "בערב שבת בין השמשות"{{הערה|[[פרקי אבות]] פרק ה, משנה ו.}}. וקבוצת נבראים זו לא נבראה אז בפועל, אלא כל אחד ממנה נברא בפועל בשעתו (כמו שהאיל של אברהם נברא בפועל בשעת העקידה), וכך גם הקשת לא הייתה בפועל בעולם. אך לאחר המבול הקב"ה "דקדק" את האדים העולים מן הארץ, שתוכל להיראות בהם השמש. וכוונת הפסוק "את קשתי נתתי" היא: שהשמש שמכונה "קשת", המוציאה קרני אור המכונים "חיצים", כמו שאומר הפסוק{{הערה|חבקוק ג, י.}} - "לאור חציך יהלכו". והיא תתחיל להיראות מעבר לעננים. | אך הוא דוחה חלק מפירוש זה, כיוון שאי אפשר להבחין אם הקשת היא באוויר הלח או בענן, וממילא אין אפשרות לדעת האם זוהי הקשת שהיא סימן, או לא; ולכן מוכרחים לומר שהקשת לא הייתה יכולה להיראות גם באוויר. אלא, שאף שהקשת היא נברא שהיה מששת ימי בראשית, היא מאלו שנבראו "בערב שבת בין השמשות"{{הערה|[[פרקי אבות]] פרק ה, משנה ו.}}. וקבוצת נבראים זו לא נבראה אז בפועל, אלא כל אחד ממנה נברא בפועל בשעתו (כמו שהאיל של אברהם נברא בפועל בשעת העקידה), וכך גם הקשת לא הייתה בפועל בעולם. אך לאחר המבול [[הקב"ה]] "דקדק" את האדים העולים מן הארץ, שתוכל להיראות בהם השמש. וכוונת הפסוק "את קשתי נתתי" היא: שהשמש שמכונה "קשת", המוציאה קרני אור המכונים "חיצים", כמו שאומר הפסוק{{הערה|חבקוק ג, י.}} - "לאור חציך יהלכו". והיא תתחיל להיראות מעבר לעננים. | ||
==ראיית הקשת== | ==ראיית הקשת== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==מסימני הגאולה== | ==מסימני הגאולה== | ||
כתוב בזהר{{הערה|ח"א עב, ב.}} ובתיקוני זהר{{הערה|תיקון י"ח (לו, ריש ע"ב).}}, "לא תצפי לרגלי דמשיחא, עד דיתחזי האי קשת .. בגווני נהירין .. וכדין צפי ליה למשיח", וטעם הדבר הוא: שהאור לא יכול להתגלות בעולם כל זמן שהקליפות מסתירות עליו, וכאשר תסתיים הגלות, הקשת תיראה "בגוונין נהירין", ואז מיד יתקיים "וראיתיה לזכור ברית עולם", ומיד יתגלה שעל זה אמר הקב"ה ל[[משה רבינו]] "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך"{{הערה|שמות ג, יב.}}, שיתקיים אז "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}. | כתוב בזהר{{הערה|ח"א עב, ב.}} ובתיקוני זהר{{הערה|תיקון י"ח (לו, ריש ע"ב).}}, "לא תצפי לרגלי דמשיחא, עד דיתחזי האי קשת .. בגווני נהירין .. וכדין צפי ליה למשיח", וטעם הדבר הוא: שהאור לא יכול להתגלות בעולם כל זמן שהקליפות מסתירות עליו, וכאשר תסתיים הגלות, הקשת תיראה "בגוונין נהירין", ואז מיד יתקיים "וראיתיה לזכור ברית עולם", ומיד יתגלה שעל זה אמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך"{{הערה|שמות ג, יב.}}, שיתקיים אז "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}. | ||
==בפנימיות התורה== | ==בפנימיות התורה== | ||