14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – " אור אין סוף " ב־" אור אין סוף ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איחוד|יחיד|אחד ויחיד}} | {{איחוד|יחיד|אחד ויחיד}} | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''יחיד''' הוא כינויו של הקב"ה על כך שנמצא יחידי בעולמו. והיינו, [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום. | '''יחיד''' הוא כינויו של [[הקב"ה]] על כך שנמצא יחידי בעולמו. והיינו, [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום. | ||
==יחיד ביחס לאחד== | ==יחיד ביחס לאחד== | ||
התואר 'יחיד' פירושו שאין דבר, אלא הוא היחידי. בניגוד לתואר 'אחד' המסמן את הדבר כאחד שאפשרי שינו שני אליו שיספר כשתיים. אולם לעומת יחיד אחד מבטא את איחוד כל הפרטים שבו. לדוגמה, כשאומרים על מציאות מסוימת שהיא אחת, כוונת התיאור הוא לומר שדבר זה כולו מציאות אחת. | התואר 'יחיד' פירושו שאין דבר, אלא הוא היחידי. בניגוד לתואר 'אחד' המסמן את הדבר כאחד שאפשרי שינו שני אליו שיספר כשתיים. אולם לעומת יחיד אחד מבטא את איחוד כל הפרטים שבו. לדוגמה, כשאומרים על מציאות מסוימת שהיא אחת, כוונת התיאור הוא לומר שדבר זה כולו מציאות אחת. | ||
זו הסיבה שתוארו של הקב"ה בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא אחד ולא יחיד. למרות שהתואר יחיד מבטא יותר את בלעדיותו שאין עוד. מכיוון שעיקר הדגשה הוא לומר שהוא מאחד את העולמות אתו (למרות שנראים ומרגישים 'נפרדים') הם מציאות אחת אתו. כלומר שגם הם בטלים אליו וכל קיום מציאותם הוא ממנו. | זו הסיבה שתוארו של [[הקב"ה]] בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא אחד ולא יחיד. למרות שהתואר יחיד מבטא יותר את בלעדיותו שאין עוד. מכיוון שעיקר הדגשה הוא לומר שהוא מאחד את העולמות אתו (למרות שנראים ומרגישים 'נפרדים') הם מציאות אחת אתו. כלומר שגם הם בטלים אליו וכל קיום מציאותם הוא ממנו. | ||
אכן בחסידות מבואר{{מקור}} שדרגה זו (אחד) היא כפי | אכן בחסידות מבואר{{מקור}} שדרגה זו (אחד) היא כפי ש[[הקב"ה]] צמצם עצמו להחיות את העולם. בדרגות אלו שייך לתארו שהוא אחד - שהעולמות אינם מהווים ריבוי ואינם נפרדים, אלא הם מאוחדים אתו. אולם באלוקות כפי שהיא מצד עצמה מובדלת מהעולמות שם התואר הוא יחיד - שמצד רוממותו מהעולם אינם תופסים מקום כלל וכאינם קיימים. | ||
==אופן ההשפעה== | ==אופן ההשפעה== | ||