14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " ספר התניא " ב־" ספר התניא "
מ (החלפת טקסט – " תרפ"ז " ב־" תרפ"ז ") |
מ (החלפת טקסט – " ספר התניא " ב־" ספר התניא ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] ב[[ספר התניא]] [[אדמו"ר הזקן]] מונה מידות רעות שונות בנפש האדם, ואת המקור שלהם בנפש. את מידה הגאווה הוא מונה כאחד מהמידות הרעות הנמשכות מיסוד האש שבנפש, וזאת מפני שתכונת האדם שמתגאה הוא להגביה את עצמו, כמו האש שכל הזמן מגביה את עצמה כלפי מעלה, ואילו את מידת ההתפארות, הוא מונה כאחת מהמידות הרעות שנמשכות מיסוד הרוח. | ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] ב[[ספר התניא]] [[אדמו"ר הזקן]] מונה מידות רעות שונות בנפש האדם, ואת המקור שלהם בנפש. את מידה הגאווה הוא מונה כאחד מהמידות הרעות הנמשכות מיסוד האש שבנפש, וזאת מפני שתכונת האדם שמתגאה הוא להגביה את עצמו, כמו האש שכל הזמן מגביה את עצמה כלפי מעלה, ואילו את מידת ההתפארות, הוא מונה כאחת מהמידות הרעות שנמשכות מיסוד הרוח. | ||
מפרשי ספר התניא מבארים, שההבדל בין מידת ההתפארות למידת הגאווה היא שמידת הגאווה הינה על תכונות אמיתיות שיש לאדם, ואילו מידת ההתפארות היא כאשר האדם מרגיש עליונות ללא שיהיה לו באמת מעלות וכשרונות, ולכן שורשה של מידת ההתפארות היא מיסוד הרוח, המסמלת את השורש לכל המידות הריקניות וחסרות התוכן. | מפרשי [[ספר התניא]] מבארים, שההבדל בין מידת ההתפארות למידת הגאווה היא שמידת הגאווה הינה על תכונות אמיתיות שיש לאדם, ואילו מידת ההתפארות היא כאשר האדם מרגיש עליונות ללא שיהיה לו באמת מעלות וכשרונות, ולכן שורשה של מידת ההתפארות היא מיסוד הרוח, המסמלת את השורש לכל המידות הריקניות וחסרות התוכן. | ||
באופן כללי יותר, שורשה של מידת הגאווה מגיע מעמלק, שענינו הוא חוצפה וגאוה, והדרך להילחם בו היא דוקא על ידי ההתקשרות ל[[נשיא הדור]]{{הערה|1=להרחבה נוספת, ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/31/index.htm מאמר ד"ה ראשית גויים עמלק תשט"ו].}}. | באופן כללי יותר, שורשה של מידת הגאווה מגיע מעמלק, שענינו הוא חוצפה וגאוה, והדרך להילחם בו היא דוקא על ידי ההתקשרות ל[[נשיא הדור]]{{הערה|1=להרחבה נוספת, ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/31/index.htm מאמר ד"ה ראשית גויים עמלק תשט"ו].}}. | ||