פדיון נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 20 בתים ,  21 ביולי 2016
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ")
שורה 23: שורה 23:
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.


הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר מה"מ]] שליט"א, אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), להוסיף בקצרה בקשות לברכות מיוחדות ולחתום את שם האם.
הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר מה"מ]] שליט"א, אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), להוסיף בקצרה בקשות לברכות מיוחדות ולחתום את השם הפרטי ושם האם.


אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.
אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.