חלוקת הש"ס: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 9 בתים ,  21 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''חלוקת הש"ס''' הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה.
'''חלוקת הש"ס''' הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה.
[[אדמו"ר הזקן]] עורר על כך ב[[אגרת הקודש]]{{הערת שוליים|[[אגרת הקודש]] ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרור [[אדמו"ר הזקן]] ממאסרו]].
[[אדמו"ר הזקן]] עורר על כך ב[[אגרת הקודש]]{{הערת שוליים|[[אגרת הקודש]] ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסוף ספר התניא}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו]].


== תולדות החלוקה ==
== תולדות החלוקה ==


עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|[[אגרת הקודש]] ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|[[אגרת הקודש]] ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".


[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499}}.


על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערת שוליים|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216}}.
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו ב[[ליובאוויטש]] חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערת שוליים|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216}}.


כשהיה כ"ק [[אדמו"ר מהורש"ב]] בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערת שוליים|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45}}.
כשהיה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערת שוליים|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45}}.


בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערת שוליים|מכתב בספר השיחות [[תשנ"א]] עמ' 497}}:
בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערת שוליים|מכתב בספר השיחות [[תשנ"א]] עמ' 497}}: