14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה "
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
על השפעת המזל אמרו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ג, ב.}} על הפסוק{{הערה|דניאל י, ז.}} "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "[[איהו לא חזי מזלייהו חזי|אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו]]". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה. | על השפעת המזל אמרו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ג, ב.}} על הפסוק{{הערה|דניאל י, ז.}} "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "[[איהו לא חזי מזלייהו חזי|אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו]]". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה. | ||
על שם זה נקרא "מזל", מלשון "נוזל" - שהשפעה ממנו נוזלת ונמשכת למטה, לחלק | על שם זה נקרא "מזל", מלשון "נוזל" - שהשפעה ממנו נוזלת ונמשכת למטה, לחלק ה[[נשמה]] שבגוף. מהשפעה זו גם באים לאדם הרהורי [[תשובה]], וכן הכח [[מסירות נפש|למסור את הנפש]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/36/71d&search=%D7%9E%D7%96%D7%9C לקוטי תורה האזינו עא, ד]. ועוד.}}. | ||
===אין מזל לישראל=== | ===אין מזל לישראל=== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
על [[חודש אדר]] אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת תענית|תענית]] כט, ב.}} ש"בריא מזליה" - בריא מזלו. וזאת בזכות לידת [[משה רבינו]] ב[[ז' באדר]] - שכיון שמשה רבינו הוא [[נשיא]] ישראל, לכן [[משפיע]] יום הולדתו על החודש כולו. | על [[חודש אדר]] אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת תענית|תענית]] כט, ב.}} ש"בריא מזליה" - בריא מזלו. וזאת בזכות לידת [[משה רבינו]] ב[[ז' באדר]] - שכיון שמשה רבינו הוא [[נשיא]] ישראל, לכן [[משפיע]] יום הולדתו על החודש כולו. | ||
החידוש המיוחד בכך, למרות שבני ישראל הם תמיד מעל שליטת המזלות (כיון שמזלם הוא "אין", כנ"ל) - שבחינת "אין" שבנשמה, שורש | החידוש המיוחד בכך, למרות שבני ישראל הם תמיד מעל שליטת המזלות (כיון שמזלם הוא "אין", כנ"ל) - שבחינת "אין" שבנשמה, שורש ה[[נשמה]] הנעלה, נמשכת בגלוי ללא כל עבודה מיוחדת גם בחלק ה[[נשמה]] שבגוף. ואפילו בעניני העולם הגשמיים, כפירוש בפשטות של "'''בריא''' מזליה" - בריאות בגשמיות. כך שאפילו גוי יכול להבחין בהתגברות מזלו של היהודי{{הערה|כפי שנאמר בגמרא שם, שבגלל התגברות המזל כדאי ליהודי לערוך דין עם גוי דוקא בחודש זה, שבו יהיה לו קל יותר לנצח.}}. | ||
מסיבה זו גם התבטלה גזירת [[המן]] בחודש זה. כמסופר ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}, המן רצה לערוך את הגזירה דוקא בחודש זה - כיון שלמזל החודש אין זכות מיוחדת, "אדר אין לו זכות". אך המן לא ידע שמעלתו האמיתית של החודש היא בכך שבו מתגבר מזל ישראל, ואינם צריכים כח ממזל החודש. וזו הכוונה הפנימית בכך ש"אדר '''אין''' לו זכות" - שהזכות של חודש אדר, היא בחינת "'''אין'''" שבנשמה. | מסיבה זו גם התבטלה גזירת [[המן]] בחודש זה. כמסופר ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}, המן רצה לערוך את הגזירה דוקא בחודש זה - כיון שלמזל החודש אין זכות מיוחדת, "אדר אין לו זכות". אך המן לא ידע שמעלתו האמיתית של החודש היא בכך שבו מתגבר מזל ישראל, ואינם צריכים כח ממזל החודש. וזו הכוונה הפנימית בכך ש"אדר '''אין''' לו זכות" - שהזכות של חודש אדר, היא בחינת "'''אין'''" שבנשמה. | ||