14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "
מ (החלפת טקסט – " אותיות " ב־" אותיות") |
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר ה[[תניא]], חלק אלוקה ממעל ממש. כלומר, שכביכול יש בכל יהודי חלק ממש מן הקב"ה. וענין זה אין לו ציור גשמי ח"ו, שהרי הקב"ה לא [[גוף]] ואינו נגבל בגדרי הגוף, אלא מובן ששורשו של הנפש האלוקית היא בהקב"ה ממש. מן המשלים המובאים לבאר ענין ז הוא האמור בנפש האלוקית בבריאת אדם "ויפח באפיו נשמת חיים", שכביכול הקב"ה נפח באדם את [[נשמה]] זו. ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך נשמת האדם שנמשכה בו בבחינת "ויפח באפיו" נמשך כביכול מפנימיותו ועצמותו של הקב"ה. | הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר ה[[תניא]], חלק אלוקה ממעל ממש. כלומר, שכביכול יש בכל יהודי חלק ממש מן הקב"ה. וענין זה אין לו ציור גשמי ח"ו, שהרי הקב"ה לא [[גוף]] ואינו נגבל בגדרי הגוף, אלא מובן ששורשו של הנפש האלוקית היא בהקב"ה ממש. מן המשלים המובאים לבאר ענין ז הוא האמור בנפש האלוקית בבריאת אדם "ויפח באפיו נשמת חיים", שכביכול הקב"ה נפח באדם את [[נשמה]] זו. ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך נשמת האדם שנמשכה בו בבחינת "ויפח באפיו" נמשך כביכול מפנימיותו ועצמותו של הקב"ה. | ||
עוד מבואר בענין זה כי נשמות ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]". | עוד מבואר בענין זה כי [[נשמה|נשמות]] ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]". | ||
ומבואר, שאף שיש חילוקי מדרגות רבים בין הנשמות, שיש נשמות שהם בבחינת [[ראש]] ויש נשמות שהם בבחינת [[עקביים]], הרי שכולם נמשכים מן מהותם ב[[חכמה עילאה]], שבה שורה [[אור אין סוף]] ממש. וכמשל לכך הוא הבן הנמשך ממוח האב, שאף ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש. | ומבואר, שאף שיש חילוקי מדרגות רבים בין הנשמות, שיש [[נשמה|נשמות]] שהם בבחינת [[ראש]] ויש [[נשמה|נשמות]] שהם בבחינת [[עקביים]], הרי שכולם נמשכים מן מהותם ב[[חכמה עילאה]], שבה שורה [[אור אין סוף]] ממש. וכמשל לכך הוא הבן הנמשך ממוח האב, שאף ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש. | ||
==עשר ספירותיה== | ==עשר ספירותיה== | ||