14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " קריאת שמע" ב־" קריאת שמע") |
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר ברייתא זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר ברייתא זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | ||
לאחר מכן הובא ביאור ה"ערוך לנר" שהוא מחולק לשלום בין הקב"ה לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין ה[[גוף]] | לאחר מכן הובא ביאור ה"ערוך לנר" שהוא מחולק לשלום בין הקב"ה לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין ה[[גוף]] וה[[נשמה]] (ברכות הוא בין האדם למקום. יבמות הוא לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר הוא בין איש לאשתו (שהרי הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין). וכריתות הוא בין ה[[נשמה]] לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו). | ||
הסיבה שהערוך לנר אינו מבאר כמו המהרש"א היא מפני שלביאורו אין קשר בין המסכתות; אולם לפי ביאורו הוא, הרי ישנו קשר, שכולן עניינן לעשות שלום. | הסיבה שהערוך לנר אינו מבאר כמו המהרש"א היא מפני שלביאורו אין קשר בין המסכתות; אולם לפי ביאורו הוא, הרי ישנו קשר, שכולן עניינן לעשות שלום. |
עריכות