14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "מלאכים " ב־"מלאכים "
מ (החלפת טקסט – " אותיות " ב־" אותיות") |
מ (החלפת טקסט – "מלאכים " ב־"מלאכים ") |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה. | את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה. | ||
השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל. | השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל. | ||
כאשר השרפים אומרים "קדוש", הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים "מלא כל '''הארץ''' כבודו", אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו ית' נמצא דוקא למטה. | כאשר השרפים אומרים "קדוש", הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים "מלא כל '''הארץ''' כבודו", אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו ית' נמצא דוקא למטה. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
===לא כולם=== | ===לא כולם=== | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים | ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים. | ||
===פעולת הקריאה=== | ===פעולת הקריאה=== | ||
{{הדגשה|והיינו | {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין הקב"ה מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו ית' זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ"ל, וד"ל}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}. | ||
===זמנה=== | ===זמנה=== | ||
ה[[מלאכים]] קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור. | |||
ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}} | ||
===אופנה=== | ===אופנה=== | ||
לפני אמירת הקדושה נוטלים | לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל מלאך עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}. | ||
כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר. | כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר. | ||