31,664
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "נישואים" ב־"נישואין") |
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] בעיירה [[נעוול]] לאביו הרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ולאמו מרת שטערנא ביילא. | נולד ב[[י"ט אלול]] [[תרס"ז]] בעיירה [[נעוול]] לאביו הרב שמריהו ("שמערעל דער מלמד") אבאלאסקי, ולאמו מרת שטערנא ביילא. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ"ט]]. | בשנת [[תרפ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], והמשיך בלימודיו כחמש שנים עד שהגיע לגיל עשרים ושנים, בשנת [[תרפ"ט]]. וניכר ביחודו בין התלמידים. | ||
בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה. | בתקופה זו נכנס בעסקנות הכלל, ועסק במשך מספר שנים מתוך מסירת נפש ממש באגודת [[תפארת בחורים]] בעיר לנינגרד, ובדאגה לישיבות המחתרתיות בערים נוספות ברוסיה. | ||
הדבר שאפיין אותו יותר מכל היתה אמונתו הפשוטה | הי' מתפלל באריכות ומתוועד עם התמימים ואנ"ש | ||
הקפדתו במצוות היית לשם דבר. הדבר שאפיין אותו יותר מכל היתה אמונתו הפשוטה ובטחון בה' ותמימות הרבה שניחן בה, וכאשר רצו לגייס אותו לצבא, התייצב בלשכת הגיוס המקומית. בחורים חסידים אחרים בגילו נהגו להשתמט מעבודת הצבא על ידי ששיטו בבדיקות הרופאים בדרכים שונות, אך הוא עמד בחדר לשכת הגיוס ואמר [[תהילים]] באמונה תמימה, ואכן קיבל פטור מיידי כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה על ידי הרופאים. | |||
בשנת [[תרצ"ו]] התחתן, ומ[[נישואין]] אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריה על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ברוסיה באותם שנים, נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב"ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}}, | בשנת [[תרצ"ו]] התחתן, ומ[[נישואין]] אלו נולד לו בנו הראשון שנקרא בשם שמריה על שם אביו שנפטר, אך בעקבות הרעב הכבד ששרר ברוסיה באותם שנים, נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את מרת חיה שרה רויטבלאט, בתו של האדמו"ר יהושע-אשר משדליץ{{הערה|1=אחותו של הרב אברהם רויטבלאט מכפר חב"ד, מספר שנים לאחר מכן, החליף ר' אליהו חיים את שם משפחתו לרויטבלאט, כדלקמן.}}, | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
בעקבות הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=אגרת ב'תתקכ"ב.}} להמשיך את הבריחה מפולין דרך ארצות הנמצאות בשליטת ממשלת ארצות הברית, המשיכו חסידים רבים לכיוון מחנה הפליטים 'פאקינג' שב[[גרמניה]] שהיה באותה עת תחת שליטת ממשלת ארצות הברית. כשהגיעו לשם, החלו בפעולות נרחבות לחינוך הנערים היהודיים שהתאספו שם, ואף שם נטל חלק בראש, כשהוא עוסק בעצמו בחינוך הנערים. | בעקבות הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=אגרת ב'תתקכ"ב.}} להמשיך את הבריחה מפולין דרך ארצות הנמצאות בשליטת ממשלת ארצות הברית, המשיכו חסידים רבים לכיוון מחנה הפליטים 'פאקינג' שב[[גרמניה]] שהיה באותה עת תחת שליטת ממשלת ארצות הברית. כשהגיעו לשם, החלו בפעולות נרחבות לחינוך הנערים היהודיים שהתאספו שם, ואף שם נטל חלק בראש, כשהוא עוסק בעצמו בחינוך הנערים. | ||
בתקופה זו כאשר יהודים מחוגים שונים נתאספו בעל כרכם יחדיו. נתפרסם שמו של ר' אלי חיים אצל כל היהודים, באותם את דרכו בעבודת ה' בתךילה לימוד התורה, והתוועדיות. | |||
הקהל המגוון ראה בו איש המעלה, והעירצו אותו עמוקות, תחת השפעתו הביאה הערכה אליו להפצת מעיינות חסידות חב"ד אצל חצרות שונות בין החסידים הפולנים וההונגרים, ששנים רבות התייחסו אליו כאיש קדוש, ועד היום נישא שמו בכל חוגי החרדים כאיש קדוש, | |||
במקום זה, נולד לו בן נוסף מ[[נישואין]] שניים, והוא קרא לו בשם יוסף יצחק. | במקום זה, נולד לו בן נוסף מ[[נישואין]] שניים, והוא קרא לו בשם יוסף יצחק. | ||