14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את"
מ (החלפת טקסט – " תרצ"ו " ב־" תרצ"ו ") |
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל. | לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל. | ||
על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני נשא את מרת חיה שהיתה בת ר' נחמן מברסלב ונולד להם בן בשם ר' יחיאל{{הערה|1= בספרי ברסלב ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד. כתוב שהי' חתן הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]], | על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את מרת חיה שהיתה בת ר' נחמן מברסלב ונולד להם בן בשם ר' יחיאל{{הערה|1= בספרי ברסלב ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד. כתוב שהי' חתן הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]], ש[[נישואין|נשא]] את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]]. | ||
בזיווג שלישי נשא את [[הרבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי, אחרי פטירת בעלה הראשון ר' [[אהרן משקלאוו]]{{הערה| | בזיווג שלישי [[נישואין|נשא]] את [[הרבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי, אחרי פטירת בעלה הראשון ר' [[אהרן משקלאוו]]{{הערה| | ||
הרב אהרן זסלבסקי נשא את הרבנית חיה שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] (נולדה בחדש אלול תקע"א) אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלוב שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו מנחם אב תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה אייר תקצ"ז. הרבנית חיה שרה נפטרה ב[[חודש אדר]] תר"ו. וזה לשון כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחת יום ב' דחג השבועות [[תרצ"ו]] עפ"י רשימת השומעים (ספר השיחות [[תרצ"ו]] ע' 147): הרבנית שרה (אמה של הרבנית רבקה) שהיתה בתה של [[אדמו"ר האמצעי]] ונשארה אלמנה מבעלה הרב ר' אהרן בקרעמענצוג אשר קודם שנישאת אליו היו דרים בדירה אחרת, ואחרי הנשואים נכנסו לדירתו, ואחרי פטירתו חזרה עם ילדי' (הרבנית רבקה ואחותה גיטל) לביתה הקודמת. בקרמענצוג היה לה עוד ש[ארת] ב[שר], למחר באת השארת בשר ואמרה: דער פעטער (היינו: אדמו"ר האמצעי) איז בא מיר געווען אין חלום און האט געזאגט: 'א רחמנות אויף שרה'ן, איך האב בא איר געוואלט זיין אין דער הויף א קייטיקער אז עס איז שווער אריינגיין'; ותיכף החליפו הדירה, ובא אליה אביה האדמו"ר בחלום'.}} | הרב אהרן זסלבסקי [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] (נולדה בחדש אלול תקע"א) אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלוב שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו מנחם אב תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה אייר תקצ"ז. הרבנית חיה שרה נפטרה ב[[חודש אדר]] תר"ו. וזה לשון כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחת יום ב' דחג השבועות [[תרצ"ו]] עפ"י רשימת השומעים (ספר השיחות [[תרצ"ו]] ע' 147): הרבנית שרה (אמה של הרבנית רבקה) שהיתה בתה של [[אדמו"ר האמצעי]] ונשארה אלמנה מבעלה הרב ר' אהרן בקרעמענצוג אשר קודם שנישאת אליו היו דרים בדירה אחרת, ואחרי הנשואים נכנסו לדירתו, ואחרי פטירתו חזרה עם ילדי' (הרבנית רבקה ואחותה גיטל) לביתה הקודמת. בקרמענצוג היה לה עוד ש[ארת] ב[שר], למחר באת השארת בשר ואמרה: דער פעטער (היינו: אדמו"ר האמצעי) איז בא מיר געווען אין חלום און האט געזאגט: 'א רחמנות אויף שרה'ן, איך האב בא איר געוואלט זיין אין דער הויף א קייטיקער אז עס איז שווער אריינגיין'; ותיכף החליפו הדירה, ובא אליה אביה האדמו"ר בחלום'.}} | ||
== לקריאה נוספת== | == לקריאה נוספת== | ||