14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "תפילת מנחה " ב־"תפילת מנחה "
מ (החלפת טקסט – " תהילים " ב־" תהילים ") |
מ (החלפת טקסט – "תפילת מנחה " ב־"תפילת מנחה ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על אף שהמנהג במקורו מופיע לגבי תעניות הנערכות בעקבות בצורת ומחסור בגשמים, הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בספרו [[ערוך השולחן]] מקשר בין המנהגים וכותב: "וכן בכל תענית כשאומרים דברי מוסר - יאמרו קודם תפילת מנחה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9102&st=&pgnum=275 ערוך השולחן סתקע"ט ס"ג].}}. | על אף שהמנהג במקורו מופיע לגבי תעניות הנערכות בעקבות בצורת ומחסור בגשמים, הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בספרו [[ערוך השולחן]] מקשר בין המנהגים וכותב: "וכן בכל תענית כשאומרים דברי מוסר - יאמרו קודם תפילת מנחה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9102&st=&pgnum=275 ערוך השולחן סתקע"ט ס"ג].}}. | ||
המנהג נקבע דווקא לזמן תפילת מנחה היות וימי התענית הינם ימי עבודה רגילים, ולא ניתן לדרוש מהציבור להישאר ולשמוע דברי כיבושין בשעות הבוקר על חשבון זמן העבודה{{הערה|1=מאותה סיבה גם נוהגים לקרוא את ה[[הפטרה]] של ימי התענית דווקא בזמן תפילת מנחה ולא בזמן תפילת שחרית. להרחבה, ראו: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9223&st=&pgnum=196 לבוש - אורח חיים סתקס"ו ס"ב].}}. | המנהג נקבע דווקא לזמן [[תפילת מנחה]] היות וימי התענית הינם ימי עבודה רגילים, ולא ניתן לדרוש מהציבור להישאר ולשמוע דברי כיבושין בשעות הבוקר על חשבון זמן העבודה{{הערה|1=מאותה סיבה גם נוהגים לקרוא את ה[[הפטרה]] של ימי התענית דווקא בזמן [[תפילת מנחה]] ולא בזמן תפילת שחרית. להרחבה, ראו: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9223&st=&pgnum=196 לבוש - אורח חיים סתקס"ו ס"ב].}}. | ||
בפועל נוהג זה לא התפשט בתפוצות ישראל. | בפועל נוהג זה לא התפשט בתפוצות ישראל. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
גם אחרי שהרבי יצא אל הקהל, נמשך נוהג זה במשך כל ימי החורף של אותה שנה, והשיחות נאמרו במוצאי שבת (במקום כפי שהיה נהוג קודם לכן - בצהרי יום השבת). | גם אחרי שהרבי יצא אל הקהל, נמשך נוהג זה במשך כל ימי החורף של אותה שנה, והשיחות נאמרו במוצאי שבת (במקום כפי שהיה נהוג קודם לכן - בצהרי יום השבת). | ||
בליל יום שלישי של תענית [[י' בטבת|עשרה בטבת]] של אותה שנה, נודע לחסידים כי ברצונו של הרבי לומר שיחה אחרי תפילת ערבית, ובמהלך השיחה עורר הרבי על חשיבות חידוש המנהג, וביקש מהחסידים לפעול בעניין ולדאוג שבקהילות השונות בארץ ובפוצות ינצלו את הזמן אחרי תפילת מנחה לאמירת דברי התעוררות קצרים במשך מספר דקות, או לאמירת מזמור [[תהילים]] יחד: | בליל יום שלישי של תענית [[י' בטבת|עשרה בטבת]] של אותה שנה, נודע לחסידים כי ברצונו של הרבי לומר שיחה אחרי תפילת ערבית, ובמהלך השיחה עורר הרבי על חשיבות חידוש המנהג, וביקש מהחסידים לפעול בעניין ולדאוג שבקהילות השונות בארץ ובפוצות ינצלו את הזמן אחרי [[תפילת מנחה]] לאמירת דברי התעוררות קצרים במשך מספר דקות, או לאמירת מזמור [[תהילים]] יחד: | ||
{{ציטוט|תוכן=כדאי לעורר על המנהג הנזכר לעיל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (לכל הפחות כמה מילים) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא בזה] אי אפשר לפעול זאת – על כל פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב', הרי מחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה|מקור=שיחת ליל צום עשרה בטבת תשל"ח}} | {{ציטוט|תוכן=כדאי לעורר על המנהג הנזכר לעיל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (לכל הפחות כמה מילים) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא בזה] אי אפשר לפעול זאת – על כל פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב', הרי מחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה|מקור=שיחת ליל צום עשרה בטבת תשל"ח}} | ||