בוצינא דקרדוניתא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה דעתיק]], ספירת ה[[גבורה]] של [[עתיק יומין]].

כדי שיאיר אור רב מ[[אור אין סוף]] הוא על ידי [[יצחק]] דווקא שהוא שורש ה[[גבורות]], שהוא קו המידה.

פירוש בוצינא דקרדוניא הוא מלשון "חיטי קרדנייתא" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבול, עד כאן ספירת ה[[חכמה]], עד כאן ספירת ה[[בינה]], שכל זה הוא ענין חושך.  

בחינת בוצינא דקרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו ב[[טהירו עילאה]] בוצינא דקרדוניתא".

==בבחינת קו המידה==

וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל ה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של [[ספירת החסד]], וכמה יהיה התפשטות של [[ספירת הגבורה]], ואיך שיתחלקו בבחינת [[קו הימין]] ו[[קו השמאל]], ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא [[ו' קצוות]] של [[זעיר אנפין]]. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת [[גבורה]] ו[[צמצום]] לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה.

וזה הוא קו המידה שמודד את הספירות, ומקו המידה נמשך הקצבה לכל הבירורים של [[מים נוקבין]] ו[[מים דוכרין]] כמה יתברר וכו'. וכן מקו המידה נמשך כל פרטי דקדוקי הדינים שבכל [[מצוה]] ומצוה כמו אורך ה[[ציצית]] י"ב גודלין וה[[תפילין]] אצבעיים ומרובעות דווקא, וזהו לפי שנמשכו על ידי גבורה וקו המידה.

ענין בוצינא דקרדוניתא וקו המידה הוא [[גבורה דעתיק]] המתלבש ב[[מוחא סתימאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]]. ומבואר שדווקא בחכמה דאריך מתלבש הוא בבחינת קו המידה, מה שאין כן בבחינת [[גלגלתא]] שהוא [[כתר]] של [[אריך אנפין]] אין מתלבש בבחינת קו המידה, אלא מתלבש [[חסד דעתיק]] שלמעלה מבחינת קו המידה. ולכן עיקרו של [[עולם האצילות]] מתחיל רק מ[[מוחא סתימאה]], שספירת ה[[כתר]] מתייחסת אל מה שלמעלה ממנה, ולכן עיקר [[עולם האצילות]] הוא רק מ[[חכמה]] של [[אריך אנפין]].

==כמה בחינות בקו המידה==

בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתכסייא]], ופתיל הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתגלייא]].