ג' בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,702 בתים ,  8 ביולי 2016
הגהה, עריכה
(←‏ימי חב"ד: עריכה, הרחבה)
(הגהה, עריכה)
שורה 12: שורה 12:
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קוסטרמה]].  
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קוסטרמה]].  
יום זה מוגדר על ידי הרבי כאתחלתא דגאולה, ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
יום זה מוגדר על ידי הרבי כאתחלתא דגאולה, ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] התכסה מעינינו, אך על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]].
*'''[[תשנ"ד]] - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] התכסה מעינינו, אך על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]].'''


בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, אך החסידים מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] - זאת בשל דבריו של הרבי כי [[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] [[שנה שמלך המשיח נגלה בה|החל להתגלות]] כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת [[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378ZlMwOHZVQjlHZ1k ש"פ בא תשנ"ב] סעיף י"ג, ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}.
בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, אך החסידים מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] - זאת בשל דבריו של הרבי כי [[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] [[שנה שמלך המשיח נגלה בה|החל להתגלות]] כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת [[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378ZlMwOHZVQjlHZ1k ש"פ בא תשנ"ב] סעיף י"ג, ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}.
שורה 27: שורה 27:


==עניינו==
==עניינו==
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.
הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא הרבי הריי"צ ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}}. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית בי"ב תמוז, התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב{{הערה|ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.}}.


הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.  
יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה [[י"ב תמוז]]: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות היתה '''לצורך''' עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.}}. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז היתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) - עם זאת {{ציטוטון|חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.}}.
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].  


הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא ב[[חודש תמוז]] שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).
יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים ל[[הפצת המעיינות חוצה]]; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה - הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.}}.
 
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.
 
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==