14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – " נפש " ב־" נפש ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשונה ממזון ה[[גוף]] הגשמי, לו נדרש מזון גשמי, מזון [[נפש]] האדם היא ה[[תורה]]. מזון זה מקבלת הנפש על ידי שהיהודי לומד תורה, והיות ש[[שכל]]ו מבין את התורה, נמצא שהתורה בתוך שכלו. היינו, היהודי מתאחד עם התורה המאוחדת עם נותן התורה - [[הקב"ה]]. [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]] שיחוד זה, בין היהודי לומד התורה, לנותן התורה - הקב"ה, {{ציטוטון|הוא יחוד נפלא שאין יחוד כמהו ולא נמצא כערכו כלל בגשמיות}}. | בשונה ממזון ה[[גוף]] הגשמי, לו נדרש מזון גשמי, מזון [[נפש]] האדם היא ה[[תורה]]. מזון זה מקבלת הנפש על ידי שהיהודי לומד תורה, והיות ש[[שכל]]ו מבין את התורה, נמצא שהתורה בתוך שכלו. היינו, היהודי מתאחד עם התורה המאוחדת עם נותן התורה - [[הקב"ה]]. [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]] שיחוד זה, בין היהודי לומד התורה, לנותן התורה - הקב"ה, {{ציטוטון|הוא יחוד נפלא שאין יחוד כמהו ולא נמצא כערכו כלל בגשמיות}}. | ||
ובמלים של אדמו"ר הזקן בתניא: | ובמלים של [[אדמו"ר הזקן]] בתניא: | ||
{{ציטוט|תוכן=הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו. | {{ציטוט|תוכן=הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו. | ||
והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו '''..''' הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו - רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית מחשבה תפיסא ביה. ולא ברצונו וחכמתו <small>(עצמם)</small>, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו. וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. | והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו '''..''' הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו - רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית מחשבה תפיסא ביה. ולא ברצונו וחכמתו <small>(עצמם)</small>, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו. וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. | ||