14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ר' מענדל המשיך בנסיעתו, אך כאשר הרכבת הגיעה למרחק של כמאתיים ק"מ מ[[רוסטוב]], ליד תחנת רכבת קטנה בשם מילרובו, בלב איזור שליטה מובהק של הקוזקים{{הערה|במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.}}. חבורת קוזקים פורעים השתלטה על הרכבת, התעללו בנוסעים היהודיים, שדדו מהם את רכושם, ולאחר מכן רצחו חלק מהם. את ר' מענדל השליכו מהרכבת תוך כדי נסיעה. הוא נחבט בקרקע ושתי צלעותיו נשברו. כשבאו פועלי הרכבת עם בוקר, מצאוהו מוטל פצוע, ולקחוהו למרפאה קרובה. במכתב שכתב אז לבני משפחתו סיפר כי נשברו לו שתי צלעות, אך הטיפול שקיבל באותה מרפאה הסתכם במריחת יוד על מקום הפציעה. | ר' מענדל המשיך בנסיעתו, אך כאשר הרכבת הגיעה למרחק של כמאתיים ק"מ מ[[רוסטוב]], ליד תחנת רכבת קטנה בשם מילרובו, בלב איזור שליטה מובהק של הקוזקים{{הערה|במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.}}. חבורת קוזקים פורעים השתלטה על הרכבת, התעללו בנוסעים היהודיים, שדדו מהם את רכושם, ולאחר מכן רצחו חלק מהם. את ר' מענדל השליכו מהרכבת תוך כדי נסיעה. הוא נחבט בקרקע ושתי צלעותיו נשברו. כשבאו פועלי הרכבת עם בוקר, מצאוהו מוטל פצוע, ולקחוהו למרפאה קרובה. במכתב שכתב אז לבני משפחתו סיפר כי נשברו לו שתי צלעות, אך הטיפול שקיבל באותה מרפאה הסתכם במריחת יוד על מקום הפציעה. | ||
בשל מצבו הקשה הועבר מהמרפאה ל[[בית רפואה]] גדול יותר, ומשם כתב כמה מכתבים אל אדמו"ר הריי"צ ברוסטוב. במכתבים תיאר את מצבו הרפואי הקשה, ואת מכתביו סיים בבקשה שהביעה את תחושותיו באותם ימים: "אנא לעורר רחמים רבים עלי שאזכה לבוא לקבר ישראל". | בשל מצבו הקשה הועבר מהמרפאה ל[[בית רפואה]] גדול יותר, ומשם כתב כמה מכתבים אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ברוסטוב. במכתבים תיאר את מצבו הרפואי הקשה, ואת מכתביו סיים בבקשה שהביעה את תחושותיו באותם ימים: "אנא לעורר רחמים רבים עלי שאזכה לבוא לקבר ישראל". | ||
==אצל אדמו"ר הריי"צ== | ==אצל אדמו"ר הריי"צ== | ||
לאחר כמה שבועות התאושש במקצת, והחליט להמשיך את נסיעתו לרוסטוב, למרות מצבו הרפואי. לרוסטוב הגיע לפני [[חג הסוכות]] [[תרפ"א]]. | לאחר כמה שבועות התאושש במקצת, והחליט להמשיך את נסיעתו לרוסטוב, למרות מצבו הרפואי. לרוסטוב הגיע לפני [[חג הסוכות]] [[תרפ"א]]. | ||
בעת [[התוועדות]] שמחת תורה פנה אדמו"ר הריי"צ לר' מענדל ואמר בלהט רב{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=&pgnum=24 '''ספר השיחות - תרפ"א''' עמ' 10] ובהערות.}}: "כיצד זה כותב יהודי ‘פדיונות' ומבקש רחמים שיזכה לקבורת ישראל? יהודי צריך לבקש חיים ולא קבורה!" כך חזר הרבי על דבריו כמה פעמים בהתרגשות גדולה. | בעת [[התוועדות]] שמחת תורה פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' מענדל ואמר בלהט רב{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=&pgnum=24 '''ספר השיחות - תרפ"א''' עמ' 10] ובהערות.}}: "כיצד זה כותב יהודי ‘פדיונות' ומבקש רחמים שיזכה לקבורת ישראל? יהודי צריך לבקש חיים ולא קבורה!" כך חזר הרבי על דבריו כמה פעמים בהתרגשות גדולה. | ||
אותה תקופה הייתה תקופה דמדומים בכל הנוגע לעטרת הנשיאות וההנהגה של ליובאוויטש. אמנם אדמו"ר הרש"ב כתב בצוואתו כי בנו יחידו הריי"צ ימשיך לנהל את ישיבות [[תומכי תמימים]], וכן ציווה עליו להקים חדרים ושיעורים מיוחדים ללימוד [[חסידות]] ברחבי [[רוסיה]], כן ציווה עליו לומר מאמרי [[דא"ח]] ברבים, אך אדמו"ר הריי"צ עצמו סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. במשך כל שנת האבל הסתגר בחדרו ולא נהג כ[[רבי]]. אדרבא, הוא נהג מנהגים שונים כדי שיחשבו אותו כאחד החסידים. החסידים מצדם התנהגו אליו כמו אל ‘רבי', אלא שחששו לומר זאת בפניו. | אותה תקופה הייתה תקופה דמדומים בכל הנוגע לעטרת הנשיאות וההנהגה של ליובאוויטש. אמנם אדמו"ר הרש"ב כתב בצוואתו כי בנו יחידו הריי"צ ימשיך לנהל את ישיבות [[תומכי תמימים]], וכן ציווה עליו להקים חדרים ושיעורים מיוחדים ללימוד [[חסידות]] ברחבי [[רוסיה]], כן ציווה עליו לומר מאמרי [[דא"ח]] ברבים, אך [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. במשך כל שנת האבל הסתגר בחדרו ולא נהג כ[[רבי]]. אדרבא, הוא נהג מנהגים שונים כדי שיחשבו אותו כאחד החסידים. החסידים מצדם התנהגו אליו כמו אל ‘רבי', אלא שחששו לומר זאת בפניו. | ||
ר' מנחם מענדל לא יכל לשאת את המצב שאין רבי בגלוי, ובאותה [[התוועדות]] של [[שמחת תורה]] קרא ר' מענדל ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים בכינוי "רבי", ובכך הכתיר את אדמו"ר הריי"צ לרבי קבל עם ועולם. הדבר היה למורת רוחו של אדמו"ר הריי"צ שענה לו "מדוע אתה שופך את דמי?" אולם ר' מענדל המשיך בכך שוב ושוב{{מקור}}. | ר' מנחם מענדל לא יכל לשאת את המצב שאין רבי בגלוי, ובאותה [[התוועדות]] של [[שמחת תורה]] קרא ר' מענדל ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים בכינוי "רבי", ובכך הכתיר את [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי קבל עם ועולם. הדבר היה למורת רוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שענה לו "מדוע אתה שופך את דמי?" אולם ר' מענדל המשיך בכך שוב ושוב{{מקור}}. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||