14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי "
מ (החלפת טקסט – "י"ט כסלו " ב־"י"ט כסליו ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות המקהלה== | ==תולדות המקהלה== | ||
המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. [[אדמו"ר האמצעי]] היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | ||
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | ||
בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}. | בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא [[אדמו"ר האמצעי]] לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}. | ||
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה תשרי תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. | במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה תשרי תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. | ||
אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24743&st=%u05D4%u05DE%u05E7%u05D4%u05DC%u05D4 עמוד קפ"ט, אות פ"א]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | [[אדמו"ר האמצעי]] עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24743&st=%u05D4%u05DE%u05E7%u05D4%u05DC%u05D4 עמוד קפ"ט, אות פ"א]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | ||
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע | כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מ[[אדמו"ר האמצעי]] להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרח"צ.}}. | ||
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה. | לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה. | ||
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}. | בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}. | ||
המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקפ"ח]]. | המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקפ"ח]]. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מאמרו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=72 ספר הצאצאים, עמוד 77]. | *מאמרו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=72 ספר הצאצאים, עמוד 77]. | ||
*[[ספר הזכרונות]] חלק ג', פרק שלם המוקדש למקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי (תורגם ל[[לשון הקודש]] ונדפס ב'נגינה לאור החסידות' מאת הרב [[לב לייבמן]]). | *[[ספר הזכרונות]] חלק ג', פרק שלם המוקדש למקהלת חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] (תורגם ל[[לשון הקודש]] ונדפס ב'נגינה לאור החסידות' מאת הרב [[לב לייבמן]]). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||