14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[תקס"ז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו". | כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[תקס"ז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו". | ||
הדבר נודע [[חסיד|לחסידים]] ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[אדמו"ר האמצעי]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין. | הדבר נודע [[חסיד|לחסידים]] ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[אדמו"ר האמצעי]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את העניין. | ||
בשבת פרשת מקץ לאחר | בשבת פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה. | ||
הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]]. | הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]]. | ||
במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה". | במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה". | ||
בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי". | בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי". | ||