14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת תרס"ג נוסדה בדוקשיץ, הודות להשתדלותם, סניף של [[תומכי תמימים דוקשיץ|ישיבת תומכי תמימים]] והישיבה הפיחה רוח חיים בכל החיים היהודיים של העיירה. | בשנת תרס"ג נוסדה בדוקשיץ, הודות להשתדלותם, סניף של [[תומכי תמימים דוקשיץ|ישיבת תומכי תמימים]] והישיבה הפיחה רוח חיים בכל החיים היהודיים של העיירה. | ||
העיירה זכתה להתעוררות חסידית מיוחדת לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם בואם של הרב ר' [[אריה לייב שיינין]] הי"ד כרב ור' [[יוחנן גורדון]] כשוחט. | העיירה זכתה להתעוררות חסידית מיוחדת לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם בואם של הרב ר' [[אריה לייב שיינין]] הי"ד כרב ור' [[יוחנן גורדון]] כשוחט. ב[[התוועדות]] שמחת תורה תרפ"ב הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב העיירה דוקשיץ. בתחילה הוא נתקל בהתנגדות גדולה ורצה לעזוב את העיירה, אבל הרבי הורה לו להישאר בתפקידו והבטיח לו שכל מתנגדיו שיש בהם אמת כלשהי, יהפכו סוף כל סוף להיות אוהביו. הבטחתו של הרבי התקיימה במילואה. הרב שיינין היה נכבד ומקודש בכל האזור מסביב. | ||
==בתי הכנסת== | ==בתי הכנסת== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
כשחזר לדוקשיץ באו במוצאי ש"ק כל בני העיר והכינו פאנץ' גדול למען שמוע חזרת המאמרים. אמר להם רבי ארע את דברי הרבי שמכאן ולהבא לא יהיה שום פאנץ' בשעת הלימוד וחזר לפניהם על המאמרים בלי פאנץ'. לשבת הבאה נתמעטו הבאים וכה נתמעטו מזמן לזמן עד אשר בחודש אלול הבא נתמעטו לגמרי. כשבא רבי ארע לליובאוויטש ונכנס אל הרבי מהר"ש שאל אותו הרבי מה נעשה בעיר וסיפר לו מה שנעשה. אמר לו הרבי: אם כך עשו פאנץ' ושתו ובלבד שילמדו "תורה אור". | כשחזר לדוקשיץ באו במוצאי ש"ק כל בני העיר והכינו פאנץ' גדול למען שמוע חזרת המאמרים. אמר להם רבי ארע את דברי הרבי שמכאן ולהבא לא יהיה שום פאנץ' בשעת הלימוד וחזר לפניהם על המאמרים בלי פאנץ'. לשבת הבאה נתמעטו הבאים וכה נתמעטו מזמן לזמן עד אשר בחודש אלול הבא נתמעטו לגמרי. כשבא רבי ארע לליובאוויטש ונכנס אל הרבי מהר"ש שאל אותו הרבי מה נעשה בעיר וסיפר לו מה שנעשה. אמר לו הרבי: אם כך עשו פאנץ' ושתו ובלבד שילמדו "תורה אור". | ||
עוד לפני שיצאה התקנה על התוועדות שבת מברכים, בדוקשיץ המנהג כבר נקבע. ההתוועדויות היו מתקיימות בביתו של ר' יוחנן גורדון ואצל ר' שמואל הויכמאן. | עוד לפני שיצאה התקנה על [[התוועדות]] שבת מברכים, בדוקשיץ המנהג כבר נקבע. ההתוועדויות היו מתקיימות בביתו של ר' יוחנן גורדון ואצל ר' שמואל הויכמאן. | ||
==י"ט כסלו== | ==י"ט כסלו== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו ניגונים חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "פדה בשלום" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל. | בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו ניגונים חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "פדה בשלום" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל. | ||
==י"ב תמוז== | ==י"ב תמוז== | ||
כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ בקיץ תרפ"ז הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של הרבי הריי"צ היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז תרפ"ח שחל בשבת קודש התקיימה התוועדות חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך | כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ בקיץ תרפ"ז הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של הרבי הריי"צ היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז תרפ"ח שחל בשבת קודש התקיימה [[התוועדות]] חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ה[[התוועדות]] עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז. | ||
==ציפיה לגאולה== | ==ציפיה לגאולה== | ||
חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת לחם וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערת שוליים|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}} | חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת לחם וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערת שוליים|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}} | ||