התוועדות חסידית: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות "
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ")
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ")
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:התועדות 770.jpg|left|thumb|250px|התוועדות עם [[הרבי]] ב-770]]
[[תמונה:התועדות 770.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם [[הרבי]] ב-770]]
'''התוועדות''' או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) או עם ה[[אדמו"ר]].
'''התוועדות''' או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. ב[[התוועדות]] נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ה[[התוועדות]] עם רב ([[משפיע]]) או עם ה[[אדמו"ר]].


==משמעות ההתוועדות בחסידות==
==משמעות ה[[התוועדות]] בחסידות==
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
התוועדות עם [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[הרבי|נשיא הדור]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, היא אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוה היסודית של [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
[[התוועדות]] עם [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[הרבי|נשיא הדור]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, היא אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוה היסודית של [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.


בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". אימרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "[[התוועדות]] חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". אימרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו ב[[התוועדות]] והתברכו.


== תוכן ההתוועדות ==
== תוכן ה[[התוועדות]] ==
[[קובץ:התוועדות_נשים.jpg|250px|thumb|left|התוועדות של [[הרבי]] עם נשים ובנות]]
[[קובץ:התוועדות_נשים.jpg|250px|thumb|left|[[התוועדות]] של [[הרבי]] עם נשים ובנות]]
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.


את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק. התוועדות מסוג זה אינה נפוצה בקרב נערים צעירים.
את ה[[התוועדות]] החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק. [[התוועדות]] מסוג זה אינה נפוצה בקרב נערים צעירים.


==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 46 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'.
כאמור, ב[[התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 46 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'.


מקרה יוצא מהכלל, אירע בהתוועדות שהתקיימה עם הרבי בה לא שתו יין. היה זה בערב פסח [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.
מקרה יוצא מהכלל, אירע ב[[התוועדות]] שהתקיימה עם הרבי בה לא שתו יין. היה זה בערב פסח [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ה[[התוועדות]] מים.


==נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
==נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.  
"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.  


ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']].}}.
ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם ב[[התוועדות]] שהיה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה: לחיים ולברכה. אחרי ה[[התוועדות]] שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']].}}.


==זמן ההתוועדות==
==זמן ההתוועדות==
שורה 28: שורה 28:
אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.  
אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.  


זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.
זמני [[התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). [[התוועדות]] מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע ל[[התוועדות]] חסידית
*הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (עיתון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
*הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של [[התוועדות]] {{*}} '[[קרוב אליך (עיתון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
14,699

עריכות