הגהה
(←פתיח) |
(הגהה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ההבדל בין כתיבה לחקיקה== | ==ההבדל בין כתיבה לחקיקה== | ||
אותיות הנכתבים בדיו על גבי קלף, הרי הם, לא נהפכים לחלק מהקלף, אלא | אותיות הנכתבים בדיו על גבי קלף, הרי הם, לא נהפכים לחלק מהקלף, אלא אדרבה הם שני מציאויות, והדיו תלוי תמיד בקלף שעל גביו הוא כתוב, ודווקא על ידי כך שהוא מסתיר ומחביא חלק מהקלף, דווקא על ידי כך הוא מגלה צורה של אות ומילים, מכיוון שהאות אינה מחוברת באמת למהות הקלף. משא"כ כאשר חוקקים צורת אות באבן, או ביהלום, הרי האות היא חלק ממש מהאבן, והיא לא יכולה להפרד ממנו לעולם. | ||
באותיות החקיקה עצמם, ישנם שני סוגי חקיקה, חקיקה רק לתוך אמצע האבן, וחקיקה מעבר לעבר, השוני ביניהם הוא שחקיקה חלקית, מסתירה חלק מהאבן, ומצד זה, יש בה את חסרון ה'''כתיבה''', אך באותיות החקוקות מעבר לעבר אין החקיקה מעלימה על חלק מהאבן. | באותיות החקיקה עצמם, ישנם שני סוגי חקיקה, חקיקה רק לתוך אמצע האבן, וחקיקה מעבר לעבר, השוני ביניהם הוא שחקיקה חלקית, מסתירה חלק מהאבן, ומצד זה, יש בה את חסרון ה'''כתיבה''', אך באותיות החקוקות מעבר לעבר אין החקיקה מעלימה על חלק מהאבן. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בנפש== | ==בנפש== | ||
(ענין אותיות החקיקה בנפש הוא ענין של מחשבה עילאה. שמחשבה תתאה הוא שחושב מה שמדבר וחושב האותיות ממש להוציאן כן בפה, ונקרא למעלה [[מלכות]] ד[[תבונה]] שהוא בחינת [[לאה]], חיצוניות ה[[בינה]] שהוא בחינת [[אותיות המחשבה]]. אבל בחינת מחשבה עילאה הוא שחושב את השכל עצמו ולא האותיות, ומכל מקום אף שאינו מרגיש כלל האותיות, הרי כלולים אותיות שם בשכל שחושב, והם בבחינת אותיות החקיקה.) | (ענין אותיות החקיקה בנפש הוא ענין של מחשבה עילאה. שמחשבה תתאה הוא שחושב מה שמדבר וחושב האותיות ממש להוציאן כן בפה, ונקרא למעלה [[מלכות]] ד[[תבונה]] שהוא בחינת [[לאה]], חיצוניות ה[[בינה]] שהוא בחינת [[אותיות המחשבה]]. אבל בחינת מחשבה עילאה הוא שחושב את השכל עצמו ולא האותיות, ומכל מקום אף שאינו מרגיש כלל האותיות, הרי כלולים אותיות שם בשכל שחושב, והם בבחינת אותיות החקיקה.) | ||