14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " האר"י " ב־" האר"י "
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " האר"י " ב־" האר"י ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מקובל וממפיצי תורת הקבלה. | מקובל וממפיצי תורת הקבלה. | ||
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת רצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו, במשך זמן ארוך התבודד. | רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת רצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו, במשך זמן ארוך התבודד. | ||
בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו של רבי [[משה קורדבירו]] נתגלה האר"י בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים. | בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו של רבי [[משה קורדבירו]] נתגלה [[האר"י]] בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי [[האר"י]] בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים. | ||
האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושמונה ונקבר ב[[צפת]]. | האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושמונה ונקבר ב[[צפת]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===תורתו=== | ===תורתו=== | ||
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י") | תורתו של [[האר"י]] נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י") | ||
*עץ חיים | *עץ חיים | ||
*שער הכוונות | *שער הכוונות | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו. | בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו. | ||
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי. | [[הרבי]] מקפיד לכנותו [[האר"י]] החי, או האריז"ל החי. | ||
===האריז"ל והגאולה=== | ===האריז"ל והגאולה=== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
מובן, אם כן, שאף תורת האריז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה. | מובן, אם כן, שאף תורת האריז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה. | ||
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש". | הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את [[האר"י]] שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש". | ||
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האריז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק. | כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה [[האר"י]] הולך עם תלמידיו, ושאל האריז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק. | ||
=== פיוטיו === | === פיוטיו === | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===אתרי האר"י=== | ===אתרי האר"י=== | ||
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]] | [[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]] | ||
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י. | באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת [[האר"י]] (האשכנזי והספרדי), מקוה [[האר"י]] וקבר האר"י. | ||
==== מקום קבורותו ==== | ==== מקום קבורותו ==== | ||