3,081
עריכות
(תיקון קישור) |
מ (←השקפתו בנושאים פוליטיים: הגהה) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ||
בשנת [[תשנ"ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, ע"י ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהוראת [[הרבי]] (חסיד חב"ד מבת עין בשם חיים נתיב התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה | בשנת [[תשנ"ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, ע"י ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהוראת [[הרבי]] (חסיד חב"ד מבת עין בשם חיים נתיב התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה {{דרוש מקור}}). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה (...) הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|1=יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28}}. | ||
בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. | בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. |
עריכות