ישראל יצחק פרישמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ז " ב־" תשמ"ז ")
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פרישמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן]]
[[קובץ:פרישמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן]]
הרב '''ישראל יצחק פרישמן''' ([[י"ט אדר]] [[תשי"ח]]-[[ט' שבט]] [[תשע"ו]]) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[ירושלים]] ומחשובי העסקנים בקהילה החב"דית בעיר שפעל רבות למען עניני הרבי וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב"ד ומחוצה לה. בשנת [[תשמ"ז]] ניהל את מטה הבחירות של יהדות התורה בירושלים בהצלחה רבה והביא לעלייה משמעותית באחוזי הבוחרים למפלגה.
הרב '''ישראל יצחק פרישמן''' ([[י"ט אדר]] [[תשי"ח]]-[[ט' שבט]] [[תשע"ו]]) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[ירושלים]] ומחשובי העסקנים בקהילה החב"דית בעיר שפעל רבות למען עניני [[הרבי]] וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב"ד ומחוצה לה. בשנת [[תשמ"ז]] ניהל את מטה הבחירות של [[יהדות התורה]] בירושלים בהצלחה רבה והביא לעלייה משמעותית באחוזי הבוחרים למפלגה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 6: שורה 6:
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי, ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי.
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי, ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי.


לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס{{הערה|עובדת כיום כמזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.}}, החל לעבוד כמדריך בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בפעילות ציבורית במסגרת 'יד לאחים'.
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס{{הערה|עובדת כיום כמזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.}}, החל לעבוד כמדריך בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בפעילות ציבורית במסגרת '[[יד לאחים]]'.


במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד]] בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.
במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד]] בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.
שורה 12: שורה 12:
את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.
את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.


זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת השידורים מהתוועדויות הרבי לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו ר' אליעזר ליכטנשטיין.
זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת [[מרכז שידורי חב"ד|השידורים]] מ[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו ר' אליעזר ליכטנשטיין.


כאשר הורה הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לפעול להצלחת מפלגת יהדות התורה, נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה בירושלים, ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.
כאשר הורה [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ז]] לפעול להצלחת מפלגת [[אגודת ישראל|יהדות התורה]], נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה ב[[ירושלים]], ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.


בשנת [[תשמ"ט]] לקראת סיום המחזור החמישי של [[תקנת הרמב"ם]], היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.
בשנת [[תשמ"ט]] לקראת סיום המחזור החמישי של [[תקנת הרמב"ם]], היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.