שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי"ח]] התחתן והחל לשמש על פי הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב"ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה"ל]].

בשנת [[תשמ"א]] התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.

ביום כ"ג ב[[אלול]] [[תשס"ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית ובהם זכהל 117 קולות מתוך 144 מצביעים,תוצאה שדרגה אותו במקום הראשון מבין כלל המתמודדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏.

בשנת [[תשע"ד]] החרים יחד עם חברים נוספים במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בה{{הערה|1=צביקה גרוניך, כיכר השבת: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82024 "סירבתי להשתתף בפגישה עם האפיפיור"]''' {{אינפו}} כ"ו אייר [[תשע"ד]] (26.05.2014)}}. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך הוא  עמד איתן   ובראיונות לכלי התקשורת הבהיר את דעת תורת ישראל על פי שיחותיו של [[הרבי]] בעניין.