14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " תשמ"ט " ב־" תשמ"ט "
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ") |
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ט " ב־" תשמ"ט ") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנת שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי. | בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנת שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי. | ||
בשנים [[תשמ"ו]] - תשמ"ט הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, משגיח הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן המשגיח כבר לא היה בישיבה. | בשנים [[תשמ"ו]] - [[תשמ"ט]] הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, משגיח הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן המשגיח כבר לא היה בישיבה. | ||
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר פורים תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות המשפיע שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת. | בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר פורים תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות המשפיע שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת. | ||