1,055
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]] | [[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]] | ||
אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום שחרית מנחה | אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית' | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות. | את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות. | ||
חסידי חב"ד מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]]. | חסידי [[חב"ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]]. | ||
הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך הרבי הסביר האיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד או | הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הסביר האיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד או ל[[חב"ד]] אין בעיה מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב"ד]] וספרד גבוהים יותר מנוסח אשכנז. | ||
==הכנה לתפילה== | ==הכנה לתפילה== | ||
ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה. | ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה. | ||
*נטילת ידיים, על פי הלכה מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף | *נטילת ידיים, על פי [[הלכה]] מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף. | ||
*טבילה ב[[מקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם. | *טבילה ב[[מקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם. | ||
*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת להתבוננות והעמקת הדעת ב[[אלוקות]] | *לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת להתבוננות והעמקת הדעת ב[[אלוקות]]. | ||
*התבוננות אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו. | *התבוננות אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו ית' והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות. | מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו ית' והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות. | ||
אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת לימוד חסידות הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה ע"י ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך | אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה ע"י ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים. | ||
ראה ערך:[[עבודת התפילה]] | ראה ערך:[[עבודת התפילה]] | ||